ברכותיו של יצחק

שלש ברכות שומעים אנו בפרשתנו מפי יצחק אבינו.

במהות הברכה, בערכה ובתועלתה של ברכה הניתנת בטעות ושכוונתה לא כלפי זה המתברך, במעשה של רבקה בהחלפת הבנים עסקנו בכמה גיליונות של שנים קודמות, ועיין גיליון תולדות תש"ד, שאלה א', תש"ו, שאלה א', תשט"ו, שאלות א', ב', וכן גיליון ויצא תשי"ד, שאלות א', ב' ובמיוחד גיליון תולדות תשכ"א.

הפעם עסקנו בהשוואה שבין הברכות.

בשאלה א' מושוות שתי הברכות ליעקב ולעשו. והנה ההבדל העיקרי שבין הזכרת שם ה' לבין אי הזכרת שם ה' ניתן להתפרש באופנים שונים.
מדרש תנחומא רואה בנוסח הברכה השניה "יהיה מושבך" - העדפת עשו על יעקב, נשיאת פנים לחלש והעמדת דרישות חמורות יותר, מתיחת מידת הדין כלפי החזק יותר. (מעין המימרא הידועה: "האצילות מחייבת!"). זהו אותו יחס של "בקרובי אקדש" – עם הצדיקים מדקדקים כחוט השערה.
ואילו הרמב"ן רואה בהזכרת שם אלוקים הראשון סמל לנתינה בלתי פוסקת, לנתינה ישירה מידו המלאה, הפתוחה הרחבה, נתינה שאין לה גבול ולא הפסק, ואילו לעשו הטוב הוא "מצבו הטבעי" כל זמן שיהא קיים בלבד ואין עמה היחס העל-טבעי בין נותן למקבל, יחס הקיים לעד.
להבדל זה עיין גם גיליון עקב תשכ"א.

בשאלה ב' משווים אנו את שתי הברכות שניתנו ליעקב. הראשונה שברכו יצחק מתוך מחשבה שהמתברך הוא עשו, השניה מתוך ידיעה ברורה שהמתברך הוא יעקב. ההבדל בולט: שובע, שומן, כלכלה בריאה, שפע נכסים, שלטון וכח בפעם הראשונה, כל זה המיועד לעשו.

אך היעוד האברהמי, ברכת הזרע והבטחת הארץ והעיקר – ה"נברכו בך כל משפחות האדמה" – כל זה מלכתחילה כפי שמתברר מתוך השוואתנו – לא היה מיועד לעשו. כי אין "ברכת אברהם אבינו" עוברת בירושה לבכור כבכורתו אלא לראוי לה ולו בלבד.
וכן אומר המלבי"ם:

ה' ברך את אברהם שמזרעו יצא הסגולה, העם אשר בחר לנחלה לו, שיהיה ה' להם לאלוקים וישכן שכינתו בהם, והם יירשו הארץ ויהיו קדושים לאלוקיהם. ואברהם לא מסר ברכה זו ליצחק, כי ברכה זו אין בכח האדם להורישה לבניו, כי היא תלויה בקדושת העם ובטוב מעשיהם! ורק אחרי מות אברהם ברך ה' את יצחק בברכה זו; וכן יצחק לא היה בדעתו לברך בברכת אברהם כי ידע שלזה לא מועיל ברכתו, רק המוכן לה יתברך בזה מאת ה'.

וע"י שהוציא עשו עצמו מכלל מורשת אברהם בהתערבבו בעם הארץ הכנענים, גם לא זכה עוד בברכה זו. שלא תאמר: שאלמלא לא רימה יעקב את עשו, לא היה יעקב הנבחר להיות סגולה ולא היה יעקב נעשה אבינו השלישי.