הפטרה לשבת הגדול

הקשר שבין שבת הגדל לבין הפטרה זו הוא כנראה בסופה של ההפטרה, בהזכרת אליהו, הבא להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם וכן מצינו בחג הפסח מצוות רבות המאחדות את המשפחה כולה, הן בזמן הבית כשאכלול קרבן פסח והן היום בליל התקדש החג שבו סדר הפסח מאחד כל בני המשפחה. ואולם יש במקורות סיבות רבות ושונות מה ראו לקבוע דווקא פרק זה כהפטרה לשבת הגדול. חומר ימצא המורה בספר "חזון המקרא" להרב יעקובסון חלק ב', עמודים 231-33.

עסקנו בהפטרה זו גם בגיליון צו שנת תשכ"א, בעיקר בפסוקים י"ג–כ"א. הפעם מוקדש הגיליון כולו לפסוקים האחרונים ולשליחותו של אליהו הנביא.

להבנת הפרק כולו ובייחוד עניין שליחות אליהו הנביא, נביא בזה את דברי מאיר איש שלום (פרידמן) אשר במבוא הארוך מאוד ומפורט מאוד לספר תנא דבי אליהו אסף את כל החומר המצוי במקורותינו על אליהו הנביא, המגלם בתוכו במקרא ובדברי חכמים ובאגדות צדדים שונים מאוד ואף מנוגדים אלה לאלה:

מאיר איש שלום, (פרידמן) במבוא ל"תנא דבי אליהו", וינה 1402 מאמר ב':

ואסיים אלה הפרקים בנבואת מלאכי ופירושה:
בימי מלאכי הנביא התמרמר לב העם על האדון – הוא הפחה אשר היה בראשם מטעם מלכות פרס ומדי, וגם על הכהן הראש אשר הוא מלאך הברית ברית הלוי, והיו נבזים ושפלים בעיני העם כפי אשר לא שמרו את דרכי ה', והיה העם מייחל ומצפה ומקווה לימים יבואו שיהיה להם האדון כאשר הם מבקשים וכהן הראש כאשר הם חפצים. וניבא להם מלאכי והבטיחם על זה ואמר (פרק ג', א) "הנני שלח מלאכי ופנה הדרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים... ומי מכלכל את יום בואו... כי הוא כאש מצרף..."
ואחר כך מרבה בתוכחות על מעשיהם הרעים ודברי עתק היוצא מפיהם עד פסוק ט"ז. ואחר כם מנבא בשכרם של יראי ה' ודיבורם, ושנכתב ספר זיכרון לפני ה', יחמול עליהם כחמלת איש על בנו העובד אותו ויראו מה בין עובד ה' לאשר לא עבדו... ואח"כ מזהיר (כב) "זכרו תורת משה עבדי" ומסיים (כג–כד) "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא... והשיב לב אבות על בנים".
והפירושים שנאמרו בזה... (ומביא דברי רש"י, ראב"ע ורד"ק...)
והנה דעת כולם שהנביא מדבר על העתיד לבוא שהוא יום תחיית המתים ויום המשפט בין עבד ה' לאשר אל עבדו.
בסוף "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא"[*], ואליהו הוא המלאך "ופתאם יבא אל היכלו האדון" הוא משיח בן דוד, "ומלאך הברית" הוא פנחס כהן צדק, שנאמר עליו (מלאכי ב', ה-ז) "בריתי הייתה אתו החיים והשלום... תורת אמת הייתה בפיהו... ורבים השיב מעון... כי מלאך ה' צבאות הוא". ועל כן נקרא מלאך הברית.
והנה הזכיר שלושה חרשים (ועיין זכריה ב', ג) משיח בן דוד וכהן צדק ואליהו הנביא.
אמנם בכוונת הנביא נאמר: אפשר שדבריו כפשוטו וידבר על העתיד; ואפשר שדבריו במשל ומליצה, לקוחים מהגדת העם במה שיהיה לעתיד, ומנחם אותם, שישלח ה' את נביאו – מלאכו, שיעשה מעשים כאליהו הנביא, ואז יהיה האדון מבית דוד בראשם, כאשר הם מבקשים, ויהיה להם כהן גדול כאשר הם חפצים; אמנם בטרם ימלא ה' את דברו, ישפוט אותם ויהיה כאש מצרף.

מאיר איש שלום, פירוש לפסיקתא רבתי פרשת החדש ט"ו ע' ע"ה:

בימי הנביאים האחרונים כשהתמנה זרובבל מבני דוד לפחה ויהושע לכהן גדול, לא נחה רוח העם, כנראה מתוך המקראות בחגי, זכריה ומלאכי, וניבא להם מלאכי, שהקב"ה מעמיד להם נביא שיצרף ויטהר את כולם ואמר "הנני שולח את מלאכי ופנה הדרך לפני" ואותו הנביא שמעשהו דוגמת מעשה אליהו – קורא אותו בשמו, ואמר עליו "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא", ואז "פתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" והוא מזרע דוד, משיח, מלך, "ומלאך הברית אשר אתם חפצים" והוא הכהן הגדול, "כי מלאך ה' צבאות הוא".

------------------------------------------------------------------------------------

[*] וזו גם דעת ר' יוסף אבן כספי בפירושו "אדני כסף" נגד דעת רוב המפרשים.