התוכחה

גיליון זה הוא המשכו של גיליון בחוקותי תשכ"ב שעסק בעיקרו בפסוקים ראשונים של התוכחה י"ד-ט"ו.

בטרם גשת המורה ללמד את הפסוקים המעטים שבהם עוסק גיליוננו מוטב לסקור את התוכחה שבפרשתנו סקירה כללית.

לפי ר' דוד הופמן בפירושו לויקרא (חלק ב' יצא בתרגום עברי בהוצאת מוסד הרב קוק) מתחלקת התוכחה באופן בולט לחמש פסקאות ויש גם סימנים חיצוניים בולטים לחלוקה זו. ימצאו הלומדים בכוחותיהם את חמשת הפסקאות ויראו את ההדרגה שבקללות ההולכות ונעשות מאיימות ומחרידות יותר ויותר. ראוי למורה – לאחר שחלקו הלומדים את חמשת חלקי התוכחה לשמוע דברי ר' דוד הופמן הבאים (ויקרא חלק שני עמוד רמ"ה):

כדאי להעיר שגם הנביא עמוס (ד' ו'-י"א) מנבא את אזהרתו כתוכחה בת חמש פסקאות... החלוקה הזאת (של עמוס) לחמשה היא כנראה על פי הדוגמא שלפנינו כאן.

ושוב יפנו הלומדים לפרק ד' בעמוס וימצאו בעצמם את החלוקה לחמש פסקאות. (חשוב שהלומדים יורגלו לראייה כוללת של פרקים ולהבנת המבנה, גם אם אין כל מלה ואף לא כל פסוק מובן ומוסבר כראוי).

ומכאן לשאלה א. רק עתה – אחרי ההקדמה דלעיל יובן שאין להשוות את הברכות והקללות מבחינת מספרם, כמותם, כל הקללות הנן התראות ההולכות ומחריפות מדי פעם בפעם.

אם עד אלה לא תשמעו לי            (י"ח)

אם תלכו עמי קרי ולא תאבו         (כ"א)

ואם באלה לא תוסרו לי               (כ"ג)

ואם בזאת לא תשמעו לי             (כ"ז)

אם לא ימצאו הלומדים את התשובה ל-א2, יעיינו בשמות כ' ו' רש"י ד"ה נוצר חסד, וכן שמות כ"ג ב' ברש"י וכן כ"ג ז' ברש"י (ועיין גיליון משפטים תשט"ז שאלה ג2) ועל פי זה יובן רוגזו של ראב"ע נגד "ריקי המוח" אשר סברתם מתנגדת לכל רוח התורה.

ראוי גם לעסוק בשאלה הכללית לטיבם של ברכות וקללות, אותה שאלה שכל כך הרבו להטיחה בפנינו, הלא היא השאלה אשר ניסחו אותה קדמונינו כדלקמן:

ר' יוסף אלבו בספר העיקרים מאמר ד' פרק ל"ט:

הספק אשר לא סרו הראשונים והאחרונים מלספק בו והוא: למה לא נזכר בתורה הייעוד הרוחני בפירוש, כמו שנזכרו היעודים הגשמיים? ... והיותר קשה בכל זה הוא: כי אחר שלא הזכיר היעודים הרוחניים, שהם עיקר השכר, למה הזכיר היעודים הגשמיים, שאינם עיקר השכר?

ובדומה לזה שואל ר' יצחק עראמה בספרו עקדת יצחק פרשת בחקותי:

בעלי הדתות המאמינים בשכר וענש מאת ה' לעושי רצונו ומכעיסיו ישיגו על תורתנו: אחר שהשכר הרוחני הוא העיקר המכוון מהתורה, איך שתקה התורה ממנו ויעדה השכר הגופיי הכלה ואבד ושמתהו לתכלית לאנשים במעשים התוריים?

חומר רב לשאלה זו הבאנו בגיליון בחקותי תשי"ז.

שאלה ב עיקר מטרתה להפנות את הלומד לדרך פרשנותו של רש"י, בעיקר למידה הגדולה של צמידותו ללשון הכתוב! לא בגלל השקפות, אמונה ודעות נמנע להביא פירוש או בחר בפירוש מסוים מן המקורות ובכר אותו על פני חברו, אלא אך ורק מטעמי התאמתם או אי התאמתם ללשון המקרא, וללשון הפסוק הנידון.