יוסף בבית האסורים

פרק מ' שבו פותר יוסף את חלומותיהם של שני השרים - שר המשקים ושר האופים - הינו מעין מעבר מראשית פרשת וישב שבה מסופרים חלומותיו של יוסף (חלומות שאין זקוקים לפותר, כי הם חלומות המבארים עצמם על נקלה, שהרי אחיו ואביו מבינים משמעותם מיד עם שמיעתם) לראשית פרשת מקץ שבה מסופרים חלומות פרעה ופתרונם.

העמדנו בראש גיליוננו שתי שאלות העוסקות במהות פתרון חלומות במקרא.

(בקריאת קטע הכתוב בסגנון רחוק מסגנון העברית של ימינו, בסגנונו של בעל העקדה, יש לבדוק אם הבינו הלומדים הבנה מדויקת את לשונו. לכן דרשנו בשאלה א1 (א) תרגום צירופי מילים קשים לעברית שלנו, ואין זו אלא הקדמה להתעסקות מעמיקה יותר בקטע.)

לשאלה א1 (ב) רצוי להסביר שהנחת היסוד שעליה בונה בעל העקדה את השקפתו היא המנוסחת בדברי חז"ל (ברכות נ"ה):

אין מראין לאדם (= בחלום) אלא מהרהורי ליבו.

ובלשון דומה וביתר פירוט במדרש הגדול:

להודיעך שבמה שאדם מהרהר ביום מראין אותו בחלומו.

ורק על סמך הנחה זו שהחלום הינו שיקוף הרהוריו – ואף עיסוקיו וענייניו – של אדם ביומו קובע בעל העקדה "שמהשערת הפתרון הוא הכרת החולם" ושאלמלא קדם לו ליוסף "מהכרתם ומהתחלפות איתם והקורבה אשר להם אצל המלך", דהיינו שאלמלא ידע על משאם ומתנם, על עיסוקם, על שיחם ושיגם, על מעמדם החברתי, לא יכול היה לפתור להם את חלומם.

בזה כבר ניתן מעבר לשאלה א2, האמנם לאי כול היה יוסף לפתור את חלומותיהם לולא ידע על מעמדם של האנשים ועל הנעשה בחצר פרעה מה שידע? האמנם פתרון חלומות של יוסף אינו אלא פרי חכמתו, הבנתו בדיפלומטיה, וידעתו האינטימית של סכסוכים וקשרים ותככים שבחצר פרעה? האם באמת זהו אשר רצתה התורה להראותנו? והלא יוסף עצמו חוזר ואומר (גם לשרים בפרק מ', גם לפרעה בפרק מ', גם לפרעה בפרק מ"א) ש"לאלוהים פתרונים", שאלוקים יענה את שלום פרעה, כלומר שאין החכמה משלו. מהו איפוא היחס שבין כשרון ההתמצאות, הפיקחות, הבנת החיים, הכרת אופיים של בני אדם ובין הרוח אשר תרד עליו מלמעלה?

לזה נתנו בשאלה א שלש תשובות שונות שהן בוודאי לא התשובות היחידות שניתנו בספרותנו.

ראוי להשוות את דברי אברבנאל לפרק מ"א לג ועתה ירא פרעה - הדברים הובאו בגיליון מקץ תשי"ז.

שאלה ב קרובה לשאלה זו, שוב ניסיון להסביר הסבר רציונאלי מניין ליוסף החכמה לנהל כלכלת מדינה עצומה, להבין סדרי שלטון, להתמצא בשאלות ארגוניות - וכי מבית אביו הרועה בכנען הביא איתו ידע מקצועי זה?

לשאלה ג יעויין בגיליון וישב תש"ו, שם הובאו דעות שונות בשאלה הידועה: מי מכר את יוסף: וכן בגיליון תשי"ט. על המורה להסביר לתלמידיו שבכל חילוקי דעות שבן מפרשים אין פסוק מפורש יכול לסתור אחת הדעות, שהרי ידיעת הפסוק הנראה מסייע לפרשן א', ידוע היה היטב גם לפרשן ב' ועלינו להבין כיצד התאים פרשן א' את תפישתו גם לפסוקים הנראים סותרים דעתו.