מפקד הלויים
במדבר פרק ד, פסוקים כא - מט
קשה ללמד פרק זה שכמעט כולו שמות חלקי המשכן, רשימות כלים ואביזרים ומספרים. ואולם יש בפרשה זו (אם נחברה לפרשה אחרונה של פרשת במדבר) עניין מיוחד המעורר תמיהות ושאלות, הצו לשלושת המפקדים, של קהת (בסוף פרשת במדבר), של גרשון ושל מררי (בפרשתנו) וכן ביצוע שלושתם אע"פ שמבחינת תוכנם מקבילים הם בכללם ובפרטיהם, לא נאמרו בסגנון אחיד, הדבר יתבלט ביותר אם יכתוב המורה לתלמידיו (או אם יעורר אותם שיבנו הם) טבלה מעין זו:
| קהת | גרשון | מררי |
|
פסוק א': "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר" |
פסוק כ"א: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" |
|
|
פסוק ב': "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי |
פסוק כ"ב: "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם |
פסוק כ"ט: "בְּנֵי מְרָרִי |
|
פסוק ג': "כָּל בָּא לַצָּבָא" |
פסוק כ"ג: "כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא" |
פסוק ל': "כָּל הַבָּא לַצָּבָא"
|
הפרשנים הקדמונים רש"י ובית מדרשו אין מרבים לשים לב לדיוקים אלה. לעומת זה, הרבו לעסוק בכך המאוחרים יותר: אברבנאל, אלשיך, אור החיים, מלבי"ם. הם עסקו רבות בשאלות אלה, ולפעמים הצליחו גם לגלות משמעות של דברים המתלבשים בשינויים קלים אלה. והנה אחדות משאלותיהם כדוגמה:
למה נצטוה משה לבדו על מנין הלויים (הראשון) ולא נצטווה עמו אהרן בזה גם כן, כמו שנצטוו שניהם על ענין ישראל?
למה במנין בני קהת נצטוו יחד אהרן ומשה ובבני גרשון היתה הצוואה לבד למשה?
למה בגרשון נאמר "גם המה" ולא נאמר כן בבני מררי?
למה נאמר במנין השבטים "שאו" ובמנין קהת וגרשון נאמר "נשא"?
ולמה נאמר בסכומם "אלה פקודי משפחות הקהתי" ולא נאמר כן באחרים, אלא:
אלה פקודי משפחות בני גרשון
אלה פקודי משפחות בני מררי
ולמה במפקד ראשון (מבן חדש ומעלה) נפקדו בסדר גילם: גרשון, קהת ומררי, ואילו במפקד שני (מבן שלושים שנה ומעלה) לא נפקדו לפי סדר גילם אלא קהת גרשון מררי?
חז"ל ומפרשינו לא רואים בכל אלה גוונים הבאים להציל קורא משעמום, ולא דברים ש"במקרה", אלא מוצאים משינויים אלה בסגנון הדברים דבשה ומתקה של תורה.
השווה גם תרומה שמות רבה ל"ד ב' (שמות כ"ה י'):
"ועשו ארון עצי שטים" מפני מה בכל הכלים כתוב "ועשית" ובארון כתיב "ועשו"?
אמר ר' יהודה בר שלום: אמר לו הקב"ה: יבואו הכל ויעסקו בארון, כדי שיזכו כלם לתורה".
גם כאן נלמד הלקח מתוך השינוי בסגנון שבין גוף שני יחיד במצוות עשיית כל הכלים לבין גוף שלישי רבים שבצווי עשיית הארון.
בגיליוננו עסקנו בשאלות מסוג זה ב-א, ג, ד, ו. ועיין גם גיליון נשא תשכ"א.
לשאלות ד ו-ה יוסבר לתלמידים שתורתנו עוסקת כאן בשאלה גדולה הנוגעת גם לימינו אע"פ שאין לנו משכן וכלים והיא חלוקת התפקידים בחברה למלאכות קלות ולעבודות קשות יותר, ואין אפשרות לחברה אנושית שתתקיים בלי מורה ומדריך ומפיץ תורה ואי אפשר לחברה בלא סבלים נושאי משאות, ואולם אי השוויון הזה יתוקן אם ימונה כל אחד על תפקיד שראוי הוא לו, לפי כוחותיו, לפי יכולתו, ואם כי שונה הכבוד הניתן לממלאי תפקידים שונים בחברה, הנה אהבת ה' את עבדיו – אם עושים עבודתם באמונה – שווה, ולכן טוב לסיים את השיעור בדברי המדרש הבאים:
במדבר רבה ו (יא):
(ד' מ"ו) "כל הפקודים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל"... מאחר שחשב הלויים משפחת בני קהת לבד ומשפחת בני גרשון לבד ומשפחת בני מררי לבד - חזר וכלל מנינם ביחד, להגיד שכולם שקולים לפני המקום.
