הפטרה

פרקי הפטרה אלה – וכן הפרשה שלה נועדו פרקים אלה כהפטרה – קשה ללמדם. ולא רק מפני קשייהם של מונחים טכניים, בלתי ידועים לנו כיום, ולא רק בגלל זה שכל תיאור הנדסי קשה להבינו, אם אין שרטוטים ותמונות מלווים אותו, אלא בעיקר במפני שקשה לנו להבין, מפני מה האריכה התורה והאריך ספר מלכים בדברים אלה, והרי אין ספרי המקרא ספרי היסטוריה או ספרי ארכיאולוגיה או ספרי אדריכלים, ואין זה מעניינם של ספרי המקרא לתאר אופני בנייה עתיקים ודרכי המלאכות והאמנויות.

פרשנינו – גם אלה הנמנעים לראות במשכן וכליו, וכן במקדש ובפרטי בנייתו סמלים לשמים וארץ וכל מלואם, או לאדם על כל חלקיו, רוח ונשמה גויה, או לתורה ומצוות וכדו' – מנסים לדלות מפרקים "טכניים" אלה מוסר ולקח לדורות.

לשאלה ב8 יש מפרשנינו העומדים על כך, שהאיסור להשתמש בכלי ברזל נאמר רק לגבי המזבח ולא לגבי המקדש כולו, ואילו שלמה – המלך אשר כל ימיו היה שלום במלכותו – מרצונו לא הביא כלי ברזל אל המקדש פנימה. ויש להזכיר בהזדמנות זו, למה נמנעה מדוד הרשות לבנות את הבית ונתנה לשלמה (דברי הימים א' כ"ב ב'-י"ב).

בולטת בפרקנו הפסקת תיאור הבנייה ע"י פסוקים שכולם לקח ומוסר, הלא הם פסוקים ו' י"א-י"ג. ואולם המוסר נלמד לא רק מתוכנו, כי אם גם מן המקום שבו הועמדו הדברים, וגם מן המבנה התחבירי של פסוק י"א.

למקום שבו הועמדו הפסוקים שואל אברבנאל, (שאלה ה) וזו תשובתו:

מהנראה אלי, שלפי ששלמה נתעצם לעשות בנין הבית בקיום מופלא, אם מפאת האבנים שהיו אבנים יקרות, אבני גזית, לעד בצור יחצבון, ואם מפאת העצים שהיו עץ ארז, לא יכנס בו עפוש בשום זמן, וכל זה היה למען יעמדו הדברים ההם כימי השמים על הארץ, לכן קודם שיעשה הצפוי מעצי ארזים ומהזהב בבית ובכרובים, באה לו הנבואה הזאת, וכאלו עשה ה' בו התראה.

והנה הניגוד בין עשייה מרובה ומדוייקת ומרבה בפאר וביקר חיצוניים ובין הדרישה האלוקית המועמדת בפסוקים אלה י"א-י"ג, בין הסמל והמסומל נותן לו המלבי"ם ביטוי בשאלתנו האחרונה (ו), בהסתמכו על הקושי התחבירי שבפסוקנו. בניגוד לשני הפרשנים הראשונים (אברבנאל, באור) המנסים ליישב את המבנה הקטוע של פסוקנו על ידי הוספת מילים (על אודות הבית...), מפרש הוא שמשפט התנאי "אם תלך בחקותי" הוא הוא הנשוא לנושא "הבית הזה, אשר אתה בונה".

יש להשוות לדברי המלבי"ם שהובאו כאן את דבריו לירמיהו ז' ד', אם כי אינם פשוטו של מקרא ואין תואמים שם את המבנה התחבירי של הפסוק:

ירמיהו ז' ד':          

"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר  הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה"

מלבי"ם:           

אל תאמרו כי היכל ה' הוא היכל ה'. ר"ל: אל תאמרו, שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה', עי"כ הוא היכלו, ר"ל שעל ידי כך ישכון ה' בו, לא כן! כי היכל ה' – המה. ר"ל: דרכיכם ומעלליכם הטובים – הנזכרים בפ' ג' – הם היכל ה' ועל ידם ישכון שם בקודש.