אלמנה ויתום

הפסוקים כ"ב כ' – כ"ו מהוים יחידה בפני עצמה אשר נושאה הוא חיבה ואחוה, רחמים ועזרה לחלשים, למחוסרי משען בחברה: הגר, היתום, האלמנה, העני.

קשה להבין מה הוא קשר הפסוקים האלה לקודמיהם. וכבר הקדים ראב"ע לפירוש פרשתנו:

פסוק ב':

ד"ה כי תקנה: אומר לך כלל לפני שאחל לפרש, כי כל משפט או מצוה, כל אחד עומד בפני עצמו, ואם יכולנו למצוא טעם, למה דבק זה המשפט אל זה או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו, ואם לא יכולנו, נחשוב, כי החסרון בא מחוסר דעתנו.

קאסוטו, משתדל למצוא קשר זה בין פסוקינו לבין הפסוקים הקודמים:

הואיל ובפסקה הקודמת נקבעו חוקים חמורים נגד המנהגים הזרים, רצה הכתוב לציין מיד, כי התנגדות זו מתכוונת אך ורק למנהגים, ולא לאנשים הנכרים. אדרבא אסור להונות וללחוץ את הנכרי.

הירש, רואה את הקשר בין פסוק כ' לקודמיו אף הוא כקשר נגודי, אך בדרך אחרת מקאסוטו. לפיו מדובר לפני כן על בן ישראל המאבד זכות שהותו בחברה, זכות לחייו בכלל, אם פונה הוא עורף לתורת ה'. ואלו הגר הבא לחסות בצלו, ראוי לזכויות מלאות כאחד מבני העם, וכן דבריו:

ע"י עמות שני פסוקים אלה י"ט – כ', קובעת התורה את חוקת היסוד שעליו היא חוזרת פעמים רבות, שזכות האדם והאזרח קנויה לאדם לא לפי גזעו, מוצאו, מקום לידתו, רכושו, אלא לפי ערכו הרוחני המוסרי.

הקשר בין פסוק כ' לכ"א – כ"ב קל להבינו.

קאסוטו רואה כאן קשר אסוציאטיבי, הזכרת הגר גוררת הזכרת סוגי בני אדם אחרים מחוסרי הגנה.

הקושי הלשוני בפסוקנו הוא, שיש לפנינו משפט תנאי ובמקום שתבוא אחריו תשובת התנאי, בא – כך נראה לכאורה – משפט סבתי וזה לא יתכן. מלת "כי" שבפסוק כ"ב היא הנראית מפריעה למבנה התחבירי של כל הפסוק. אך חשוב מן הקושי התחבירי הוא הקושי הרעיוני, וכבר הקשו במכילתא:

יכול, כל זמן שהוא צועק, אני שומע ואם אינו צועק איני שומע?! הא מה ת"ל "כי אם צעק יצעק אלי"?

ולזה ניתנת ברמב"ן תשובה מלאה. שים לב לשאלה א' 8.

לשאלה א' 10 – שאינה שייכת ישירות לעניננו – עיין גם בגיליון נח תש"ו פירוש "היש מפרשים" המובאת בשאלה ב'.

לשאלה ה', השוה גיליון וישב ש.ז. שאלה ב', גם שם מצינו אותה דרך במדרשי חז"ל, וכן השווה ל-ה' 2 את מקורו של רש"י:

שמות רבה א' י"ט:

"ותחיין את הילדים": וכי מאחר שלא עשו כאשר דבר אליהם, אין אנו יודעים שקיימו את הילדים? ולמה הוצרך הכתוב לומר "ותחיין את הילדים"? יש קילוס בתוך קילוס: לא דיין שלא קיימו את דבריו אלא עוד הוסיפו לעשות עמהם טובות: יש מהם שהיו עניות והולכות המילדות ומגבות מים ומזון מבתיהם של עשירות ובאות ונותנות לעניות ומחיות את בניהן. הוא שכתוב: "ותחיין את הילדים".