בחירת ישראל

בפרק זה עסקנו גם בגיליון יתרו תש"ג וגם בגיליון יתרו תש"ך.

במרכזו של פרק זה הקודם לעשרת הדברות, עומד רעיון בחירת ישראל (פסוקים ד'-ה'). (בקבוצת לומדים מתקדמת אפשר להתחיל כאן בשאלה א' שבגיליון יתרו תש"ג ובמקומות המסומנים שם מתוך הכוזרי).

לשאלה א' שבגיליוננו ראוי שיתכונן המורה על פי המאמר של פרופ' היינמן ב"סיני" שסומן שם. על המורה להסביר לתלמידיו – ובכל הגילים – שאין "הבחירה" מתן זכויות חומריות ואין מטרתה להרבות גאוה והתרברבות של הנבחרים – תפישה מוטעית זו שנלחמו בה הנביאים ושאעפ"כ התמידה בהשקפה העממית של עמנו בכל הדורות. וכאן אל יוותר המורה לפתח תלמידיו את דברי עמוס ג' א' – ב', כדי להראות שהנביא נלחם נגד התפארות העם אשר (כדברי בובר) "סבר וקבל מיעודו הקדוש המוטל עליו רק את תביעתו לפרנסה הסטורית".

יש לעמוד על כך שהבחירה היא במובן ידוע בחירה על תנאי (וכן נאמר פרק ד') אם כי לא תופר הברית לעולם כפי שהובטח לנו בויקרא כ"ו מ"ד.

מדריך נוער ומורה צעיר ימצא סכום קצר וקל להבנה בספרו היפה של דב רפל "בין ישראל לעמים" (בהוצאת המחלקה לעניני הנער והחלוץ, המדור הדתי) בעמודים 8-11 וכן ייטיב המורה לעיין בדברי ספורנו לפסוקים ה' – ו' של פרקנו. (ועינו גם בגיליון יתרו תש"י שאלה ג').

שאלה ב' 1 מכוונת להרגיל את התלמיד לעיון מדוקדק בלשונו של רש"י. אפילו גדול המפרשים הרמב"ן, טעה לפעמים – כפי שמוכיח זאת המזרחי במקומות שונים – בהבנת רש"י מתוך שלא דקדק בלשונו.

לשאלה ב' 2: יש לבאר דברי רש"י אלה מבחינה חיצונית – החלוף בין לשון יחיד ובין לשון רבים, הנותן דחיפה לדרשן לדרוש – וכן מבחינתו הפנימית, רעיון השלום והאחוה, שרק הם המאפשרים קבלת התורה.

לשאלה ב' 3: יש להבחין בין פרושיה השונים של מילה בהקשרים שונים. המילה "איש" בעמדה בהקשר "איש ואשה" פרושה – גבר. ואלו בהקשר אחר מבלי שתהא בהקשר עם "אשה" יהיה פרושה – אדם. (כולל איש ואשה), המלה "עשק" בעמדה על יד "גזל" (ויקרא י"ט) הוראתה מצומצמת והיא מין אחד ממיני ההשתלטויות של אדם על רכוש חברו, ואלו בהקשר אחר הוראתה רחבה ומקיפה גם גזל, גם הונאה, גם גנבה.

ועיין לזה גיליון בהעלותך תשי"א שאלה ד'.