הברכות

בענין הברכות והקללות בכללן – ובשאלה למה הזכירה התורה רק יעודים גשמיים ולא הזכירה בכלל את חיי העולם הבא – דן באריכות גיליון בחוקת תשי"ז.

שאלה כללית אחרת היא: למה – מבחינה כמותית תופשות הקללות (גם בפרשת בחקותי וגם בפרשתנו) מקום נרחב הרבה יותר מאשר הברכות. וכבר עסק בשאלה זו ראב"ע, ויקרא כ"ו י"ג:

ד"ה קוממיות: וריקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות, ולא אמרו אמת. רק נאמרו הברכות כלל ונאמרו בקללות פרטים, לירא ולהפחיד השומעים, והמסתכל היטב יתברר לו דברי.

ואולם המסתכל היטב יתברר לו שיש כמה אין הקבלות בין המקומות המקבילים שבברכה ובקללה וכולם מתבארים מתוך מגמה אחת והיא: רצונו הגדול פי כמה של נותן הברכה וידו הפתוחה – מאשר של נותן הקללה. אם אין השיעור ניתן בשבת, רצוי לכתוב על הלוח השוואה זו:

	ברכות		קללות
1)  פסוק א'	"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע... לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו"	פסוק ט"ו	" וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע... לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו"
2) פסוק ב'	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה... כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה'"	פסוק מ"ה	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'..."
3) פסוק ד'	"בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ... שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ"	פסוק י"ח	"אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ"
4) פסוק ה'	"בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"	פסוק י"ז	"אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ"

רוב השינויים או ביתר דיוק אי הקבלות (ביחוד 1-2) מתבארות מתוך הכלל: "מרובה מדת הטובה על מדת הפורענות" (ועיין רש"י שמות ד"ה נוצר חסד) וכן דברים י"א כ"ז ד"ה את הברכה ועיין גיליון ראה תש"י שאלה ב'.

שאלות כלליות מסוג זה או מסוג ההשוואה בין הברכות בפרשת בחקותי לבין הברכות בפרשתנו (עיין גיליוננו שאלה א') יש לפתח בהן תמיד את השיעור – לפני הכניסה לדיון בפסוקים בודדים, למען יסתכל הלומד תחילה בפרקו בראיה כוללת. רק אחרי עסוק מסוג זה בברכות בכללן יש לגשת לפרטים.

גיליוננו עוסק הפעם רק בשלושה פסוקים: ו', ט', י"א, ובכולם הברכה אינה מסוג הברכות הפרטיות המתיחסות לשטח פעולה אחד, לעשיה מסוימת אלא הן כוללות. הראשונה היא מעין כותרת כללית לאדם באשר הוא. הקושי הלשוני שנתקלו בו כל המפרשים (סדר המלים שאינו "טבעי" מזכיר לנו את הקושי שנתקל בו רש"י בבראשית כ"ח י"ב ד"ה עולים ויורדים. אלא ששם סדר המלים הוא ה'טבעי' והקושי הוא שאין סדר זה מתאים לנושא העל-טבעי (למלאכים). ובמקומנו הנושא הוא אנושי רגיל אלא שסדר המילים אינו הסדר "הטבעי".

לפני גשת המורה לשאלה ג' שהיא העיקר בגיליוננו זו, יפנה את תשומת לב תלמידיו להבדל שבין כל הברכות בפסוקים ב' – ח' לבין הברכות שבפסוקים ט' – י"ד.

לרעיון של בעל העמק דבר על הניגוד בין 'קדושה' לבין 'הליכה בדרכיו' ועל הצורך לשמור על איזון המצוות, ועל העשיה 'האפורה' היום-יומית ולא להגרר אחר האקסטזה יש להשוות גם את דבריו לדברים ד' ב' לא תוסיפו... ולא תגרעו. (ועיין גיליון ואתחנן תש"ה ג').