הפטרה לשבת שובה

הפטרה- מתוך מדרשי חז"ל

השנה, שחל יום הכפורים בשבת, נקראת פרשת האזינו בין ראש השנה ליום הכפורים, דהיינו בשבת הנקראת שבת תשובה או "שבת שובה" על שם שמפטירין בה בנבואת הושע "שובה ישראל".

לשאלה א':

יושם לב שאין ר' יוחנן המביא את ראיתו מירמיהו ג' א' מפרש את הפסוק ההוא כפי שפרשו כמה ממפרשינו וביניהם אברבנאל.

אברבנאל:         

אם ישלח איש את אשתו והיתה לאיש אחר, עם היות שהוא שלח אותה, כיון שהלכה והיתה לאיש אחר, האם ראוי שישוב אליה בעלה הראשון עוד? לא! כי באמת חנף תחנף הארץ בפעל המגונה הזה; וכל שכן בנידון שלנו, שאתה ישראל, זנית, רצונו לומר: הלכת מעצמך – ולא שלחך ה' – וגם לא זנית עם איש אחד, כי אם עם רעים רבים. – הם אלוהי הנכר אשר עבדת – ואיך תשוב אלי ואצילך?!
ואין הכונה בזה שננעל מהם דרכי תשובה, אלא אם יחשבו שבהיותם זונים אחרי אלוהי הנכר יהיו שבים אל ה' ויחזיקו בעבודתו ובע"ז (והוא אמרו: "ואת זנית רעים רבים ושוב אלי") ר"ל: התוכל לעשות שני הדברים האלה יחד, זנות רעים רבים ושוב אלי?

ובעקבותיו גם שד"ל:               

ד"ה ואת זנית רעים רבים: הלכת אחרי אלוהים אחרים.

ד"ה ושוב אלי: מקור, היתכן שתשובי אלי? לא לפי הדין.

וכן גם רבים מן המפרשים החדשים.*

ר' יוחנן אינו מפרש את המלים "ושוב אלי" כשאלה רטורית כי אם כנאמרים בניחותא, כמשפט חווי. כל דברי חז"ל המובאים בשאלה א' עומדים על הביטוי המיוחד "לשוב עד" במקום הרגיל "לשוב אל". ועמדנו על דרגות התשובה השונות המתבטאות ב"שיבה עד" ו"בשיבה אל" בגיליונות נצבים וילך תש"ה, ובגיליון וילך תשכ"ה.

הן גם פרשת התשובה בפרשת וילך (דברים ל') פותחת ב"ושבת עד ה' אלוקיך" ומסיימת (פסוק י') ב"כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך".

והבאתי בגיליון תש"ה את דברי הרב קוק זצ"ל מתוך אורות התשובה ** (פרק י"ז) ומשום חשיבותם נביאם שנית בזה:

"תחיית האומה היא היסוד של בנין התשובה הגדולה, תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו שתבוא אחריה.
כשרוצים באמת לשוב, אע"פ שמעוכבים בשביל כמה מניעות, כמו מחמת חלישות כח או מחמת אי יכולת לתקן דברים שהם נוגעים בין אדם לחברו, אע"פ שהעיכוב הוא גדול מאד והלב מוכרח להיות נשבר מפני ידיעת גדול החובה המוטלת על האדם לתקן את כל פגמיו, באופן היותר טוב והיותר שלם, מ"מ כיון שהרצון לשוב בתשובה הוא אמיץ, אע"פ שאין בכחו עדיין לסלק את כל המניעות, צריכים לקבל את ההארה הזאת של תשובה בתור תוכן המטהר והמקדש, עד שלא יזוז, מפני העיכובים של אי השלמת התשובה מכל רוממות ומכל עליה רוחנית... וכשם שזהו כלל גדול אצל היחיד, ככה הוא הצל הצבור בכללותו, הארת התשובה ישנה בישראל. התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה, באמת אור של תשובה יש בה. באמת הדבר מתבטא בברור גמור בביטויה של תורה: (דברים ל' ב'): "ושבת עד ה' אלוקיך", (דברים ל' י') "כי תשוב אל ה' אלוקיך", התשובה היא תשובה פנימית, אלא שהיא מכוסה בהרבה מסכים חוצצים – ואין כח בשום עיכוב לעכב את האור העליון מהופיע עלינו.
גם מתוך החול יגלה הקדש. וגם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב. עבותות זהב ישתרגו ויעלו גם מתוך השירה החפשנית. תשובה מזהירה תצא גם מתוך הספרות החיצונית. זאת תהיה הפליאה העליונה של חזון הגאולה, יגמל זה הציץ, יפרח הפרח, יבושל הפרי, וידע העולם כולו, כי רוח הקדש מדבר בכנסת ישראל בכל תנועות רוחה וסוף הכל הוא לתשובה המביאה רפואה וגאולה לעולם".

                                                עד כאן דברי הרב קוק זצ"ל.

דברים אלה אשר נכתבו כנראה בתקופת ההתעוררות של העליה השלישית, כמה יפה כחם עתה לאחר מלחמת ששת ימים, וכמה מעוררים הם להתיחס ברצינות ובגישה חיובית לכל נצנוץ של שיבה למקור, של אהבת הארץ – ולראות בהם "אור של תשובה" "בתכן מטהר ומזקק."

דברי חז"ל המובאים בשאלה ב' הם מוזרים מאד. הפ' נדרש כדו-שיח בין ישראל ובין הקב"ה. ישראל אומרים "בל תשא עון" וה' עונה: "וקח טוב". וזה בודאי רחוק מאד מן הפשט. ואולם לא כך פרש דברים אלה

בעל עץ יוסף, (של עין יעקב)

לא שהדרשן הבין מאמר "וקח טוב" שהאדם מקבל טובה מהקב"ה שהרי המשך המאמר יורה, כי זהו בכלל דברי השב ומתודה בלשון נוכח לרש"י: "תשא עון וקח טוב".
אמנם כונת הדרש הוא, כי ודאי על מצוות ומעשים טובים שיש ביד האדם איננו צריך לבקש מלפניו ית' שיקחם, כי ודאי ה' ית' עיניו תחזינה מישרים ומעשים טובים; אולם תורף דברי השב ומתודה בזה, כי הפיוס וההתודות עצמו, אף כי אין בענינם קנין מעשה המצוות, כי אם רק עזיבת החטא והחרטה על עברות, יחשבהו ה' לקנין טוב ולמצות עשה.
ועיין רמב"ם ריש הלכות תשובה, דעיקר מצות עשה דתשובה היא הודוי, וזהו שאמר: ולא עוד שהפיוס בדברי השב והמתודה חשוב הוא אצל הקב"ה עד שמחזיק לו טובה בעבורם כאלו עשה מצות עשה קנינית שנ' "וקח טוב", ר"ל שהנביא מתאר את הדברים והפייס בשם קנין טוב.

------------------------------------------------------------------------------------

* ועיין דברי המתרגמים:

King James Version: yet return again to me, saith the Lord.

Version d’Osterwald: Reriens a’ moi, dit l’Eternel.

Buber-Rosenzweig: Du aber, gehurt hast du mit vielen Gesellen, und nun: "Kehre wieder zu mir"! SEIN Erlauten.

Gesenius-Kautzsch-Cowley, p. 345: The infinite absolute sometimes appears in a substitute for the finite verb… in the excited style … also in indignant questions: And thinkest thou to return again to me…

** הספר הופיע לפני שנה במהדורה רביעית, מנוקד ובצירוף מבוא מסביר, בהוצאת ישיבת בני-עקיבא "אור עציון" מרכז שפיר .