הנשיאים

פליאה גדולה אשר השתדלו רבים מן המפרשים ליישבה עומדת לפנינו בלימוד פרק זה: כל מי שלומד את פרקנו ואפילו לימוד שטחי ביותר יעמוד בפניה. שתים-עשרה פעמים שומעים אנו אותם הדברים על הקערה, המזרק, הכף, הפר, האיל, הכבש... והן לא ייתכן – וכל דרך לימודנו מתנגדת לכך – שיהיה זה דבר "שבמקרה", שלא תהיה בזה כוונה מיוחדת.

האברבנאל, שכוחו גדול בניסוח השאלות (שאלות אשר כבר הקשו אותן קודמיו מבלי לנסח אותן בבהירות כזו) מקשה:

למה זכר הכתוב כאן קרבן כל אחד מהנשיאים בפרטיות הענינים, בהיות קרבנותיהם שוים מבלי חלוף כלל, והיה די כשיאמר בראשון מהם: "זה קרבן נחשון בן עמינדב" דרך משל ואחר כך דבר יום ביומו, וכן הקריב פלוני ביום פלוני, לא שיכתוב דבר אחד י"ב פעמים, שהוא כפל מופלג ודבר זר?

יתן המורה לתלמידיו לשער תשובה או תשובות לשאלה – וכן ייעזר בדברי הרמב"ן בד"ה ויקריבו נשיאי ישראל החל מן "והנכון בטעם הכתוב כי הקב"ה חולק כבוד ליריאיו".

אולי אפשר גם להסתייע בפתרון השאלה בדברים שנאמרו גם כדי ליישב תמיהת המניין בבמדבר, שלא הסתפקה התורה בקביעת המספר הסופי, אלא נאמר מספר של כל שבט ושבט ושנמנו דווקא לגלגולת וכמאמר במדבר רבה:

"במספר שמות לגלגלתם" - אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד, לא תהיה אומר לראש המשפחה: כמה במשפחתך? כמה בנים יש לך? אלא כולהון יהון עוברין לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם. הדא הוא דכתיב: "במספר שמות מבן עשרים שנה ולמעלה לגלגלותם".

ומכאן המעבר לשאלה א. דברי בעל העקדה – בייחוד דבריו האחרונים המסומנים בקו מצריכים עיון רב. שאין שוויון בזכויות כאחידות, כאובדן הייחוד האנושי של כל אחד וזה נאמר בצורה של אנטי-תזה של כולם שווים במעלה ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו.

שאלה ב קלה, אבל כדאי למורה בקראו דברי המדרש הראשון (במדבר רבה ט"ו שהובאו בשאלה ב) לעורר את לב התלמידים על כך – בפרט אם צעירים הם ואין האסוציאציה הזאת מתבקשת אצלם מאליה – עד כמה מוכרת לנו מן העבר הקרוב שיטת פרעה זו בהעמדת שוטרים דווקא מתוך ישראל עצמם, למען תהיה חרב איש ברעהו, למען תופנה שנאת המדוכא והמוכה לא לפרעה ולא לנוגש המצרי, אלא לאח הממונה על הישראלי. בחברת לומדים מבוגרים אין על המורה להביא "אקטואליזציה" בולטת ומתבקשת מעצמה זו, כי השומעים יביאום מעצמם ואולי אף יהיו אשר יספרו "מקרים" ממה ששמעו ואולי ממה שראו, ואין על המורה ליטול מתלמידיו את השמחה באפשרות להשתתף בפעילות ולתרום משהו לשיעור.

השאלות והדיוק ברש"י הנם הפעם קשים במיוחד ואינם עניין למתחילים.