הדגלים

בהקדמתו לספר בראשית אומר אברבנאל:

...בא הספר הרביעי לספר סדר הנהגת העם, איך היה במדבר במסעיהם וחנייתם ואת כל התלאה אשר מצאתם בדרך...
והספר הזה יש בו עשרה סדרים להגיד, איך היתה הנהגת משה רבנו את העם בהיותם במדבר, וכל מעשה תקפם וגבורתם וסדר מסעיהם ומחניהם ומלחמותיהם...

דווקא פרשתנו עלולה לעורר את הרושם כאילו כל המפקד וסידור המחנה וחלוקתו לדגלים אין מטרתו אלא לצורך טכני של מסעות ולצורך הכנה למלחמה. ועיין דברי שד"ל בגיליוננו. ואולם נראה שדברי חז"ל שהביא הוא עצמו בסיום דבריו מכחישים את כל המגמה הזאת, ומוכיחה שכל התפישה האסטרטגית-צבאית-ביטחונית-מעשית אינה מתאימה או לפחות אינה מספקת להבנת פרשתנו וכוונתה בסידור המחנה, במפקד העם, במפקד הלויים שלא התפקדו בתוך העם, ועל הכל סידור המחנה לארבעת צדי המשכן, "איש על דגלו"!

הלא בוודאי לא נתקרב להבנת פרשתנו, אם לא נזכור שאת מרכז המחנה היווה המשכן, ושבט לוי החונה מסביבו; המשכן אשר כבר הרמב"ן ראה בו הקבלה לסיני, מעין הר-סיני המהלך בתוך המחנה, "ויגביל את המשכן בהיותו במדבר – כאשר הגביל הר סיני בהיות הכבוד שם", ויפה פירש ר' שמשון רפאל הירש דמיון זה שבין הר סיני ובין המשכן בפירושו לסוף ספר שמות.

ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מגרמנית):

..."ויכל משה... ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן". והיה לאות כי כל המלאכה כולה היתה לרצון, כי כולה היתה "כאשר צוה ה' את משה", ושהושגה התכלית "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
וכשם שנאמר בהר סיני בפרק כ"ד, ט"ז: "וישכן כבוד ה' על הר סיני..." כן היה עתה - לאחר שמצאה התורה משכן לה בין בני אדם עלי אדמות - משכן זה למקום גלוי כבודו בארץ, וכן התקיים בה מה שנאמר במזמור ס"ח: ה' בם סיני בקדש.
וכשם שנאמר שם (בפרק כ"ד, ט"ז) בהר סיני: "ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן" – כן נאמר גם כאן (פסוק ל"ה) בתחילה: "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד, כי שכן עליו הענן" – ונאמר רק אחר כך ויקרא א', א': "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו".

ומי שישים דברים אלה על לבו, יבין, שהמשכן המהלך בתוך מחנה הלוויה, הוא המרכז למחנה ישראל – כלב השוכן בגוף – ("והיה הגוף כולו מסודר סדר אחד, שב אל הנהגת הלב" – כדברי ר' יהודה הלוי בכוזרי ב, כ"ו, בהסבירו במשל תפקיד הלב בגוף כולו את תפקיד הארון שבמשכן החונה בתוך ישראל) ויבין עכשיו, שבוודאי ובוודאי עוד כוונות אחרות ומשמעות אחרת למפקד, לסידור המחנה, לדגלים, מאשר זו שראו בה הפשטנים שהביאנום בראשית לימודנו. ונענה לפשטנים, לאסטרטגים, כאשר ענה המלך הכוזרי בשמעו דברי הפילוסוף ולא נתקבלו דברי שכלו על לבו: "כי יש לדבר האלוקי סוד אחר זולת מה שזכרת הפילוסוף".

ומעתה נבין לקרוא את דברי המדרשים אשר בלהט אחר קראו את פסוקנו "איש על דגלו באותות" (שאלות ב, ג).

לפתרון שאלה ג3 – שהיא יותר "חידה" מאשר שאלת עיון, והיא פונה ללומד הצעיר, יינתן בזה תרשים המחנה על ארבעת דגליו כפי שהובא בגיליון במדבר תש"ט.