התגלות ה' ליעקב

גיליוננו עוסק הפעם באחרונה שבהתגלויות שהתגלה ה' לאבות. שאלה א' טובה רק למתקדמים. יש להפנות לבם למה שאמרו מפרשים שונים על הדרגות השונות שבהתגלות ה' לאבות ולנביאים. על התגלות ביום ועל התגלות בלילה וכל הדבורים האלה אינם כמשמעם כמובן – אלא באין לסמן בהירותה הפחות או יותר גדולה של ההארה האלוקית.

בקבוצה מתקדמת של מבוגרים יכול המורה לקרוא לפני תלמידיו כאן קטע מתוך מורה-נבוכים חלק ב' פרק מ"א ביחוד ההפרש שבין "ויבא אלוקים אל... בחלום הלילה" הנאמר באבימלך (כ' ג') ובלבן (ל"א כ"ד) ובין "ויאמר אלוקים ל... במראות הלילה".

"הלילה" כסמל למפחיד, לעוין, למאיים, ידוע גם בתנ"ך גם במדרשים גם בספרויות העמים. וראית הלילה וחשכת הלילה כסמל לגלות מופיעה במדרשים פעמים אין ספור.

שאלה ב' יש לשים לב לפרט דידקטי: לעתים תכופות מפרשים פירושים לאותו דבור מתחיל לא רק פירושים שונים לאותו קושי אלא יש ואף הקושי שכל אחד מהם רואה באותו ד"ה הוא אחר. ואין הלומד יכול להבין דברי המפרשים ולהבין למה כל כך שונים דבריהם זה מזה, כל זמן שלא הבין מהוא הקושי העומד בפני כל אחד. דרך משל: כל זמן שלא יבין שהאחד בא לישב קושי רעיוני והשני לשוני; או שהאחד רואה לפניו סתירה בין מקום זה למקום אחר והשני רואה זרות סגנונית בפסוק עצמו, התובע יישובו, כל זמן שלא יבחין הלומד בין השאלה הנשאלת לפרשן – לא יבין את תשובתו. שאלה ב' 1 אינה דומה – איפוא – לשאלה הרגילה מאד בגיליונות "מה בין הפירושים הנ"ל בישוב הקושי..." כי שם מובאות תשובות שונות לשאלה אחת, ויש להבין את השוני שבין התשובות, וכאן השאלות הן שונות.

(מסוג זה הם שני הפירושים של רש"י ושל ספורנו בראשית כ"ח ז', ד"ה הן עוד היום גדול, שהראשון מיישב קושי שבסגנון – את הכפל – והשני מיישב תמיהה ענינית – את זכותו להתערב בענינים לא לו. ועיין ויגש תשט"ו שאלה ה' 2 (א') וכן וישב שנה זו ד'1).

שאלות ג', ד' קרובות זו לזו, עוסקות הן במורא התוקף את אחד האבות ולא נאמרה סבתו. גם באבינו הראשון (ט"ו א') וגם באבינו השלישי מוצאים אנו את דבריו המרגיעים של ה' אליו "אל תירא" ברגע של אושר ושמחה ולא ברגע של סכנה, ולכן מוצדקת מאד השאלה שבה עוסקים הפרשנים. לענין מוראו של אברהם יש לעיין ברש"י ט"ו א' וכן בגיליון לך-לך תש"ט א'.