בחירת ישראל

במרכז פרק זה הקודם למתן תורה עומד רעיון הבחירה ובה עוסקות שאלות א ו-ג. (פסוקים ד' וה').

חשוב מאד לעמוד על הקשר והיחס שבין רעיון האוניברסליות ורעיון הבחירה. לרעיון זה הקדיש פרופסור הינמן מאמר בשם "בחירת ישראל" (סיני תש"ה חובת כסלו עמ' י"ז–ל') והמורה יוכל להעזר בו. חומר רב בצורה פופולרית ימצא המורה בספר הקטן של דב רפל "בין ישראל לעמים" (הוצאת המדור לעניני הנער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, המדור הדתי תש"י, ביחוד עמודים 8-11).

על המורה להסביר ולחזור ולהסביר שאין "הבחירה" מלאה זכויות חמריות ואין מטרתה להרבות גאוה והתרברבות של הנבחרים – תפישה מוטעית זו שנלחמו בה הנביאים  ושאף על פי כן התמידה בהשקפות עממיות של עמנו בכל הדורות. ובזמננו ע"י תרגום מושגים תנ"כיים ללשון חילונית – כפי שזה נעשה בחינוך ואפילו לא אחת, מתוך שיגרה, גם בחינוך הדתי – עלול רעיון הבחירה להסתלף עוד יותר. כי אם יעמוד במקום הקב"ה "שר האומה" או "רוח עם ישראל" וכדומה וישאר רעיונו של "עם נבחר" מבלי אמונה בבוחר – אוי ואבוי לנו.

         לרעיון זה של בחירה שאינה מתן נכסים חומריים מוקדשת ביותר שאלה א 1 וביותר א 2.

הקושי שביחס בין אוניברסליזם לבין עם נבחר מתבטא בקושי של פירוש ה"כי" בפסוק ה'. שאלה ג.

חשובים לזה דברי פרופסור הינמן מן המאמר הנ"ל:

...התורה והנביאים ביססו את תורת הבחירה שלהם (כלומר את תורת הקרבה בין ה' לעם ישראל) דוקא על האוניברסליזם.
...דוקא במקום שהודגשה ביותר בחירת ישראל (כגון בספר דברים ובספר ישעיה) הודגשה אף אחדות האל ושלטונו בעולמו. ואין לתמוה על כך... רק האל "היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים", יכול לבחור אומה בין כל האומות שבעולם ולקרוא לה "עבדי", "בחירי". האוניברסליזם אינו סותר את הבחירה: דוקא מאפשר אותה ומשמש יסודה.

לשאלה ג 2 יש להבהיר שאלה שעסקנו בה לא אחת בגיליוננו: הודות לסגנון של ה' ההיפוך יתכן שבמשפט מורכב לא תמיד יתברר היכן מסתיים משפט התנאי והיכן מתחיל המשפט הראשי.

ועיין גיליון ויצא תש"ט שאלה ב

ועיין גיליון בשלח תש"ד שאלה א

ועיין גיליון נצבים -וילך תשי"ב שאלה א