הפטרת לך-לך
ישעיהו פרק מ, כז - פרק מא, טז
הבא ללמוד וללמד את ההפטרה – לא כפרק בישעיה אלא כהפטרה לפרשת לך-לך, יפתח בשאלה: מה ראו מסדרי ההפטרות לקבוע פרק זה דווקא כהפטרה לפרשה זו. תשובות לשאלה זו ימצא הלומד בחומש של הרץ (ספר חמשה חומשי תורה עם ההפטרות מאת הרב י"צ הרץ, 1929. הפירוש לבראשית תורגם גם לעברית, שאר החומשים באנגלית!), ובייחוד ימצא חומר רב בספר של הרב יששכר יעקבסון חזון המקרא (חלק א' וחלק ב', הוצאת סיני ת"א), המוקדש כולו להפטרות והמביא את הסימוכין שבין הפרשה להפטרה בראש כל הפטרה. הלומד והמלמד ימצאו שם חומר רב.
בפרשתנו הקשר בולט, לא רק הזכרת שמו של אברהם אלא גם תיאור פעולותיו מהווה את הגשר בין ההפטרה לפרשה. והשאלות ג ובייחוד ד1, 2, עשויים להדק את הקשר עוד יותר. שאלות מסוג "על איזה פסוק בפרשתנו הוא מסתמך" או "היכן בפרשתנו מצינו" או "מצא רמזים לכך בפרשתנו" דורשים מן הלומד לקרוא את כל הפרשה בעיון כדי למצוא את הנדרש, והן עשויות להיות תריס בפני חזרה מכאנית. (המורה אף יכול להגביל דרישתנו "מצא בפרק פלוני" או "מצא בחלקה הראשון של פרשתנו").
גם בשאלה א וגם בשאלה ב פתחנו את שאלותינו בניתוח תחבירי של המשפט. תלמידי בי"ס תיכון (ואפילו בכיתה י"ב) מתקשים בשאלות כאלה מאד – ולמען בהירות המחשבה אין לוותר על כך בשום פנים. כל הבנה מעמיקה צריכה להיות מבוססת על הבנה תחבירית של המשפט הקודמת לכל.
עיקר גיליוננו (שאלות ג, ד, ה) מוקדשות למושג "אברהם אוהבי", ביטוי המופיע רק כאן (ובדברי הימים ב' כ') ואשר בוודאי הוא גדול התארים אשר הוכתר בו אדם.
לשאלה ד1 יש להוסיף שעם כל השוני שבין הפרשנים בשאלה במה מתבטאת אהבת ה' של אברהם, יש צד משותף לכולם והיא ראיית ההכרה, הכרת ה', כביטוי לאהבה ולא מעשה מסויים.
בניגוד לדעות אלה יש לזכור שרבים רואים את זכותו של אברהם שבגללה נקרא "אוהבו" במעשה העקדה, כגון:
ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים, מאמר ג' פרק ל"ו:
...לא ישובח האדם או יגונה על הדבר המוכרח (=הנעשה בהכרח) אלא על הדבר שהוא בחירי מכל וכל. ולזה נשתבח אברהם אבינו בזה המין מן האהבה מזולתו (ישתבח על אהבת ה' שהיתה בו יותר מזולתו) עד שקראו הכתוב (ישעיה מ"א) "אברהם אוהבי", לפי שלא היה בלבו תכלית אחרת, רק לעשות רצון ה' ית' האהוב, ולא היתה שם סבה אחרת שתכריח אותו על כך, שהרי לא נתעכב בפעל העקדה שום צד הכרח כלל, כי אפילו מצות ה' ית' לא היתה מכרחת אותו, וזה דבר בארוהו חז"ל (בראשית רבה נ"ו) על הפס' "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה".
אמר אברהם: רבון כל העולמים, גלוי וידוע לפניך, שבשעה שאמרת לי "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו לי לעולה" הייתי יכול לומר: והלא כבר אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כ"א) ולא אמרתי כן, אבל כבשתי רחמי ולא הרהרתי אחר מדותיך.
שידמה מדברי חז"ל אלה מפורש, שאפילו מצד מצות ה' ית' לא היה אברהם מוכרח, אחר שהיה יכול להתנצל על זה ממנו בטענה אמיתית, אם רצה – ולא עשה כן, אבל כבש רחמי האב על הבן מאהבת ה' ית'.
ולזה הוא שנתייחס פעל העקדה אל אברהם ולא אל יצחק, עם היותו בן ס"ז שנה בשעת העקידה, כפי דעת חז"ל; לפי שאברהם היה יכול להתנצל על זה, שלא לעקוד את בנו יצחק, ויצחק לא היה יכול להתנצל על זה, שלא לעקוד את בנו יצחק, ויצחק לא היה יכול להתנצל שלא למסור עצמו... נצטווה על כך.ואילו מפרשינו שהובאו בשאלה ד רואים מעל לכל את הראשוניות בהכרת הבורא ואת הפצתה בין הבריות: והשווה לדברי רש"י בשאלתנו את דברי הרמב"ם, בהלכות ע"ז פרק א':
...ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו. כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו. והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה: "האיך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי שיסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו ישוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה. וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העולם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים והצורות עד שאבד האמת מדעתם.ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר, שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה, ושבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוקי העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב... כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים. וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו.כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנ': "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם".
ליודעי שפות זרות הבאנו תרגומים שונים (בשאלה ה) למושג "אברהם אוהבי". העובדה שכל המתרגמים סטו מדרכם של שני המתרגמים היהודים – שרק היא היא הפשט – יש לה סיבה תיאולוגית מובהקת. מי שלא ימצאה, ישאל את העורכת ויקבל תשובה.
המעוניינים ללמוד את ההפטרה כולה יעיינו בפרקי גאולה ונחמה של מ' ויס ונ' ליבוביץ (הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית תשי"ח), גיליונות תשי"ט-תש"ך-תשכ"א-תשכ"ב וימצא שם חומר פרשני ודרשני ועיוני לרוב.