פרופ' יוסף ולק, ברסלאו-ישראל (1914-2005)

מורה ומחנך וחוקר החינוך היהודי בתקופת השואה.

למד והתחנך ברוח 'תורה עם דרך ארץ'. בבגרותו הושפע מהשקפתו של עקיבא ארנסט סימון. והצהיר שישתדל ללכת לאורו של ר' ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר.

ב-1936 עלה לארץ וכאן שימש כמחנך - כמנהל בית ספר - וכמפקח. מאוחר יותר עמד גם בראש סמינרים להכשרת מורים ("תלפיות", ו"אפרתה").

לאחר השואה נסע לבלגיה כדי לנהל שם בית חינוך יהודי ליתומים ניצולי שואה.

עם תום מלחמת ששת הימים נמנה ולק עם מיסדי תנועת "עוז ושלום".

כתב מאמרים רבים בנושאי חינוך והוראה, וכן חקר את נושא החינוך היהודי בשואה.

להרחבה ראו: "לדמותו של מחנך" - מאמר מאת נכדו הרב אליעזר מלמד.