ר' יום טוב ליפמן הלר (תוספות יו"ט), פולין (1579-1654)

מגדולי פרשני המשנה.

החל את דרכו בעולם התורה אצל המהר"ל מפראג ובמקביל רכש השכלה במתימטיקה ובאסטרונומיה. מלבד זאת עסק גם בפילוסופיה, בקבלה ובדקדוק. כבר בהיותו בן 18 נתמנה לדיין בבית דינו של המהר"ל, כעבור 30 שנה עבר לניקלשבורג שם שימש כרב הקהילה, ולאחר תקופה קצרה הפך לאב"ד בוינה.

בתקופתו חלו הגבלות על כתיבת ספרים העוסקים בתלמוד ובעקבות הלשנות שונות נאלץ לא פעם לנדוד ממקום למקום, הוא אף נאסר ונגזר עליו עונש מוות על עיסוקו זה, ורק בזכות תחנונים והשתדלות גבירים הוא זכה לחנינה.

ב-1631 הגיע לפולין וגם בה המשיך לנדוד (לובלין, בריסק, נמירוב ולודמיר), אך לבסוף (1643) קבע מושבו בקרקוב והפך לראש הישיבה המקומית.

בין ספריו:

"תוספות יום טוב" - פירושו המפורסם למשנה, על בסיס פירושו של ר' עובדיה מברטנורא.

"מעדני יום טוב" ו"דברי חמודות" - שני פירושים, האחד מבאר את פירוש הרא"ש לתלמוד והשני מקשה על דבריו (ומתרץ).

"צורת הבית" - על בנין בית המקדש השלישי.

"אוצרות יום טוב" - הגיגים ופירושים שונים.

"מגילת איבה" - אוטביוגרפיה.