ר' (דון) יצחק אברבנאל (אברבנאל), פורטוגל-ספרד-איטליה (1437-1508)

פרשן התורה והוגה דעות.

נולד בליסבון, בירת פורטוגל למשפחה עשירה שהייתה מקורבת לבית המלוכה המקומי. כנער, זכה לחינוך יהודי-תורני וכן לחינוך כללי. בבגרותו עסק במסחר ולאחר מות אביו ירש את משרתו כשר האוצר של מלך פורטוגל. בזכות קשריו עלה בידו לגייס כספים רבים לשם פדיון שבויים יהודים מצפון אפריקה. ב-1483 מת מלך פורטוגל, יורשו העליל על האברבנאל שהיה שותף בקשירת קשר והוא נאלץ לברוח לספרד. גם בספרד הגיע לגדולה ונתמנה לשר האוצר של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה, אך לא חלף עשור ויהודי ספרד, והאברבנאל בכללם, גורשו מארצם. האברבנאל נדד לאיטליה, והתגורר בנאפולי, אח"כ באי קורפו, ולבסוף בוונציה (וגם שם שירת בחצר המלך), בה נפטר.

מלבד עיסוקיו הציבוריים, עסק אברבנאל גם בפילוסופיה ובהגות וכתב מספר יצירות העוסקות בהשקפה ובאמונה, וביניהם פירוש ל"מורה נבוכים" לרמב"ם, פירושים להגדה של פסח ופירוש למסכת אבות, אך המוכר שבכתביו הוא דווקא פירושו למקרא (על חמשה חומשי תורה ועל נביאים ראשונים).

אברבנאל פותח את פירושיו לתנ"ך בכתיבת מבוא כללי על כל ספר. בתחילת כל הפרשה הוא מציג את השאלות והקשיים המתעוררים בקריאתה - ואח"כ מציג באריכות את פתרונם תוך שהוא מסתייע, במידת הצורך, בביאוריהם של פרשנים קודמים (ובכלל זה גם פרשנים מחכמי אומות העולם). ככלל, הוא אינו מתעכב על ביאור מילים ומושגים ספציפיים והוא נמנע מפירוש דקדוקי-לשוני.

בנו יהודה, שהיה רופא, המשיך את דרכו וכתב חיבור פילוסופי בשם "שיחות על אהבה".