ר' דוד בן זמרא (רדב"ז), ספרד-צפת (1479-1573)

מגדולי הפוסקים במאה ה-16, נצר לשושלת תורנית מפוארת.

נולד בספרד וגדל בה עד הגיעו למצוות אז גורשו היהודים מספרד. תחילה נדד עם משפחתו לפאס שבמרוקו, אח"כ עלה לארץ-ישראל, והתיישב בצפת, לבסוף קבע מושבו בירושלים. ב-1513 עבר הרדב"ז למצרים שם עמד בראש הקהילה המקומית. כעבור 40 שנה שב לארץ-ישראל, ושהה בה עד מותו בשיבה טובה בגיל 95.

בכתביו של הרדב"ז ניכרת נטייתו לחכמת הקבלה.

בין ספריו:

"כללי הגמרא"- עקרונות הפסיקה בתלמוד.
"מצודות דוד"- ביאורים על דרך הנסתר לתרי"ג מצוות.
"יקר תפארת"- פירוש ל"משנה-תורה" של הרמב"ם.
"מגן דוד"- חיבור קבלי מובהק על האלפבי"ת העברי.
"מכתב לדוד"-

מלבד זאת הרדב"ז כתב אלפי תשובות הלכתיות שכונסו (אלו שנשתמרו, מרביתן נכחדו) בשלשה שותי"ם:

שו"ת הרדב"ז, דברי דוד והון יוסף.  

ליקט וכתב: יוחאי עופרן