גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון

ר' מנחם די לונזאנו (אור תורה), איטליה-ירושלים (1550-1623)

רב בלשן ומשורר, ככל הנראה ממוצא איטלקי, מרבית חייו התגורר בירושלים.

כבר בילדותו התייתם משני הוריו וגם בהמשך חייו ידע סבל רב, עוני ומחלות, (ראה עמ' 81 בספרו). בעקבות בגידה של חברו גדליה קורדוברו הוא נאלץ לעזוב את ירושלים ולגלות לקונסטנטינופול (איסטנבול), שם למד אצל ר' שמואל ממודינה.

כעבור שנים אחדות חזר לירושלים, אך מאחר שנתקשה לפרנס את עצמו עזב אותה בשנית, הפעם לאיטליה.

בהגיעו לאיטליה, משותק בשתי רגליו ועיוור בעין אחת, נשא שתי דרשות באחד מבתי הכנסת המקומיים. די היה בדרשות אלו כדי לחשוף את בקיאותו ואת ידיעותיו העצומות. הקהל הנלהב גייס את הכסף הדרוש כדי לסייע לרב הקשיש לשוב לארץ-ישראל, לעיר הקודש.

ללונזנו היו שלושה בנים (אחד נפטר בצעירותו), ונכדתו נישאה לר' דוד קונפורטי.

 

בספרו "שתי ידות" (ניתן לצפיה גם בארכיון הספריה הלאומית), מרוכזים החשובים שבמאמריו על השירה והלשון העברית. הספר מורכב משתי "ידיים", "יד עני" ו"יד המלך". כל יד מכילה חמש "אצבעות", חמישה חיבורים אשר כל אחד מהם מוקדש לנושא אחר.

האצבע הראשונה, למשל, "אור תורה" היא הגהות ותיקונים למקומות בהם נשתבש נוסח התורה, (את מלאכתו השלים ר' ידידיה מנורצי, בעל מנחת שי, שהרחיב את התיקונים גם לספרי הנ"ך. הגהות אלה של בעל מנחת שי נתקבלו אחר-כך ברוב עדות ישראל).

האצבע השניה היא "ספר המעריך" - תוספת לספר "הערוך" (לר' נתן מרומי), שבו ביאור לביטויים מלשון חז"ל, כגון שמות של מקומות, מוצרי מזון ותעשייה, מונחי רפואה ועוד.

יתר האצבעות של ב"יד עני" הן:
"עבודת מקדש", "דרך חיים", ו"טובה תוכחת".

"יד המלך" מוקדשת כולה למדרשים והיא כוללת את האצבעות:
"אגדתא דבראשית", "תנא דבי אליהו", "מדרש אגור", "אבות דר' נתן, מסכת דרך ארץ, אותיות דר' עקיבא", "תשלומין". 

בדומה לר' אליעזר מגרמיזא בעל "הרוקח", גם ספרו של מהר"ם די לונזאנו מהווה מקור בלעדי למדרשים שלא נשתמרו ואינם מופיעים בשום מקום מלבד בכתביו. 

עוד מספריו
- "עמר מן" - ביאור מאמר ה"אדרא זוטא" שבספר הזוהר. (על ספר זה נכתב ספר השגות בשם "ספר בן-דוד", לר' נפתלי בן דוד).

- "עדי זהב" - השגות על ה"לבוש" לר' מרדכי יפה.

- "אמרי אמת" - חיבור קבלי על ר' חיים ויטאל.

- "הלכות פורים משולש".

 

עוד אודותיו באתר JewishEncyclopedia

 

כתיבה: יוחאי עופרן