ר' יונה אבן ג'נאח (ריב"ג), ספרד (? 990 -? 1050)

רופא יהודי שחי בקורדובה ובסרגוסה ועסק בבלשנות. בערבית כונה אבו אל-וואליד מרוואן, ובלטינית מרינוס. היה מראשוני מנסחי כללי התחביר העברי. הרבה לפרש מילים בעזרת השוואה לשפה הערבית. אפשר שהיה הראשון להשתמש בשורש פ.ע.ל כבסיס להדגמה ולביאור הטיית פעלים ובניינים. בינו ובין ר' שמואל הנגיד ניטש ויכוח חריף בענייני דקדוק שהגיע לכדי החלפת מהלומות-ספרותיות נוקבות (כתיבה הדדית של ספרי ביקורת).

בין ספריו (נכתבו בערבית):
"ספר הרקמה" – חקר התחביר.
"ספר השרשים"- לקסיקון לעברית מקראית.
וכן ספר תגובה לדברים של יהודה בן דוד חיוג' ("ספר ההשגה") שגרר אחריו פולמוס עם ר' שמואל הנגיד.

ראו עוד על אודותיו ועל דרכו הפרשנית (באתר דעת).