ר' יונתן אייבשיץ, פולין (1690-1764)

פוסק, דרשן, פרשן ומקובל, עמד בראש ישיבה גדולה בפראג.

כתב ספרים רבים בנושאי הלכה, פרשנות, אגדה, קבלה וחסידות. הנודעים שבהם:
"כרתי ופלתי" (היחיד שראה אור בחייו).
"יערות דבש".
"אורים ותומים".

עוד בחייו היה אייבשיץ דמות שנויה במחלוקת, מחלוקת שלא פסקה עד היום.
תחילתו של הפולמוס סביב דמותו בשמועות שנפוצו בדבר קמיעות אותם יצר ובהם שיבץ כתבים שבתאיים. בעקבות השמועות קרא ר' יעקב עמדן, שעד מהרה הפך למתנגדו המובהק, להחרימו ואף כינה אותו בשמות גנאי. מנגד, זכה אייבשיץ לתמיכה מצד קרוביו ותלמידיו ולעידוד מצד נוצרים פרו-שבתאים.
המחלוקת סביב דמותו נמשכת עד ימינו, וגם בדורות האחרונים נמצאו מי שזיהו אותו כשבתאִי (ובראשם גרשום שלום), ומי ש"זיכו" אותו מכל אשמה (דוגמת ר' ראובן מרגליות והד"ר יצחק רפאל).

להרחבה ראו:
- ערך על אודותיו ב-JewishEncyclopedia
- מאמר מאת חיים ראובן רבינוביץ מתוך כתב העת "סיני" תשכ"ה.