אל כל לומדי הגיליונות באשר הם שם

עם תום שלושים שנה לגיליונות – תשרי תשל"ב

• בתום שלושים שנה שבהן זכיתי בע"ה לערוך את "הגיליונות לעיון בפרשת השבוע", אני מסיימת עבודה זו. תודתי נתונה בזה לכל הלומדים - הקרובים והרחוקים, בארץ ובחו"ל, אשר בתגובותיהם ובשאלותיהם, בהתמדתם ובאהבת התורה שבהם העשירו את ידיעותי, הוסיפו לי כח בעבודה, שמחו את לבי והאירו את עיני לראות את התורה. והתקיים בי במלוא משמעותו "ומתלמידי יותר מכלם".

  תודתי נתונה במיוחד לאלה שענו לשאלות והגיבו בקושיות, בין אלה שכתבו מכתביהם ללא לאות מדי שבוע במשך שנים רבות, בין אלה שהתמידו שנה או שנתיים, ובין אלה שכתבו רק כפעם בפעם או שטלפנו או שטלגרפו (!), שלא הצליחו לרדת לעומקו של איזה מקום ברש"י, ושדורשים במפגיע את הבהרת הגנת ה"גור אריה" על דברי רש"י מפני התקפת רמב"ן. הערצתי נתונה לכל אלה אשר כתבו לי בתנאים קשים לאחר עבודה מפרכת, לפעמים - כפי שהודיעוני - בלהט השמש בהפסקה בעבודת השדה, ולמי שענה בימי גשם קשים לאחר עבודתו כמטאטא רחובות, לאנשי מלאכה בסדנאות, בהפסקות צהריים בתוך רעש ומהומה, לאחיות בתי-חולים שנצלו שעות מנוחה לאחר משמרת קשה, בייחוד לאנשי קיבוצים ומושבים שכתבו במשך שנים על שנים וקבלו בסבלנות ובאהבה תיקונים וגערות ונזיפות כתובים בדיו אדומה, ולאמהות צעירות ולא כל-כך צעירות המתפנות ללמוד - לאחר שהשכיבו את הילדים, ובמיוחד לחיילים שענו לי בנסיבות שלא אוכל לתאר, החל מן הכותבים ממשמר החופים, ממדבר לוב ומכל מיני אי-שמים ב"מוערבת" ו"בבריגדה" ומן הבאים ברגל בין הפגזה להפגזה מחזית "נוטרה-דם" - להביא לי תשובה (באשר דואר אינו פועל) במלחמת השחרור, ועד לכותבים לי מן התעלה אף בימי מלחמת ההתשה ומן המארבים ברמה, ומכל העומדים על המשמר בכל גבולות ארצנו, וכן לכותבים הרחוקים היושבים עדיין על אדמת נכר (ולמה, למה הם עוד יושבים שם?) ושולחים תשובותיהם מעבר לימים ויבשות.

  אני משקיפה ברגשי כבוד ושמחה על פני כל החיל הזה, זקנים ונערים, אמהות ונערות צעירות, מורים ומורות, פקידים ופועלים, ותיקים ועולים חדשים, בני כל העדות והגילים עשרות, מאות, אלפים (כן!) הלומדים תורה לשמה, כי לא היו בלמודנו זה לא תעודות ולא בחינות, לא ציונים ולא פרסים, לא נקודות זכות ולא גמול השתלמות, ולא קצוצי מס הכנסה - אלא רק שמחת הלב למי שלומד תורה.

  "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול".

  כל הרוצה להמשיך בלימוד זה או לפתוח בו מעתה יכול להזמין אצלי שנתונים מן השנים שעברו (תש"ב-ל"א), וכל מי שיענה לתשובות בכתב, אמשיך לתקנן ולהחזירן לו כאשר עשיתי שלושים שנה.

  ונא נא, אל יבושו המתחילים מפני טעויות, כי לא הבישן למד, ואל יחששו מהטרידני ואל יחוסו על זמני וכוחי, כי אדרבא: כל "המטרידני" בשאלות וכל "המטרידני" בתיקוני תשובות ישמח את לבי ויוסיף לי כח בעבודתי.

   

                                                                              גמר חתימה טובה

   

                                                                                 נחמה ליבוביץ