פרשת משפטים
שנת תש"י
ארבעה שומרים
שמות פרק כב, פסוקים ו - יד
בבא מציעא פרק ז' משנה ח':
ארבעה שומרין הם: שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר.
גמרא בבא מציעא דף צ'ד ע'ב:
ת"ר: פרשה ראשונה (כוונתם לפסוקים ו'-ח') נאמרה בשומר חינם, שניה (פסוקים ט'-י"א) בשומר שכר...
| 1. |
מניין לחז"ל שפרשה ראשונה נאמרה בשומר חינם ושנייה בשומר שכר, והלא בתורה לא נתפרש כלל בשני המקרים, אם נתנו החפצים לשמירה בשכר או שלא בשכר? |
| 2. |
למה בחר הכתוב כדוגמה לפיקדון בפרשה הראשונה "בכסף או כלים" ובפרשה השנייה ב"חמור או שור או שה וכל בהמה"? |
| 3. |
למה כינה הכתוב בפסוק ז' את השומר בשם "בעל הבית"? |
| 4. |
למה לא מנתה המשנה את השומרים באותו סדר שבו הם מובאים בכתוב? |
1) פסוק ו'
ד"ה וגנב מבית האיש: לפי דבריו. |
|
מה ראה רש"י צורך להוסיף לדברי הכתוב את דבריו אלה? | |
2) פסוק ו'
ד"ה אם ימצא הגנב: ישלם הגנב שנים לבעלים (ב"ק סג). |
|
3) פסוק י'
ד"ה ולקח בעליו: השבועה. |
|
4) פסוק י"ב
ד"ה יביאהו עד: יביא עדים שנטרפה באונס ופטור. |
|
מדוע שינה רש"י מלשון יחיד שבפסוק "עד" – ללשון רבים "עדים"? | |
5) פסוק י"ב
ד"ה הטרפה לא ישלם: אינו אומר טרפה לא ישלם אלא הטרפה יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם, טרפת חתול ושועל ונמיה משלם, טרפת זאב ארי ודוב ונחש אינו משלם ומי לחשך לדון כן שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה, מה מיתה שאין יכול להציל אף שבר ושביה שאין יכול להציל. |
| ב. |
הסבר, במה מפרשים דבריו כאן את דבריו בבראשית ל"א ל"ט:
ד"ה טרפה: ע"י ארי וזאב? |
|
פסוק ז'
"וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱ-לֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ"
רש"י:
ד"ה ונקרב: אל הדיינין לדון עם זה ולישבע לו שלא שלח ידו בשלו.
רמב"ן:
ד"ה וטעם אם לא שלח: על דעת רש"י שיקרב אל האלהים לישבע שלא שלח ידו בשל חבירו. והנכון שיקרב אל האלהים לישבע שנגנב כמו שהוא טוען, אם לא שלח הוא יד להשתמש לצרכו במלאכת רעהו, כי השולח יד בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין.
הכתב והקבלה:
והנה ממשמעות לשון המקרא יש הכרעה לרמב"ן ... כמו (בראשית כ"א) "השבעה לי אם תשקר ולניני" ... וכן (בראשית י"ד) "הרימותי ידי אל ה' אל עליון... אם מחוט ועד נעל ואת אקח מכל אשר לך". וכן (בראשית כ"ו כ"ח) "תהי נא אלה בינותינו... אל תעשה עמנו רעה", (במדבר י"ד) "חי אני נאום ה'... אם יראו את הארץ", (מלכים ב' ה') "חי ה' ... אם אקח" (ישעיה ה') "באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו", (במדבר י"ד כ"ח) "חי אני נאום ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם".
| 1. |
הסבר מה ההבדל בין רש"י לרמב"ן בפירוש פסוקנו? |
| 2. |
מהו הצד הלשוני שבפסוקנו שעל פיו מכריע בעל הכתב והקבלה לדעת הרמב"ן? |
| 3. |
מה מוכיחים הפסוקים המובאים בדברי הכתב והקבלה?
(העזר לשאלה זו גם בגיליון שלח תש"ד שאלה ו'). |
|
שים לב: פסוק ו' : כי ייתן איש פסוק ט': כי ייתן איש
פסוק ז': אם יימצא הגנב פסוק י"א: ואם גנב יגנב
פסוק ז': אם לא ימצא פסוק י"ב: ואם טרף יטרף
מהי סיבת החילופין בין "כי" ו"אם"?
עיין גם תחילת פרשתנו כ"א א'-ו'!
ועיין גם גיליון ויקרא תש"ו שאלה ב! |