ארבעה שומרים

בבא מציעא פרק ז' משנה ח':

ארבעה שומרין הם: שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר.

גמרא בבא מציעא דף צ'ד ע'ב:

ת"ר: פרשה ראשונה (כוונתם לפסוקים ו'-ח') נאמרה בשומר חינם, שניה (פסוקים ט'-י"א) בשומר שכר...

פסוק ז'

"וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱ-לֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ"

רש"י:

ד"ה ונקרב: אל הדיינין לדון עם זה ולישבע לו שלא שלח ידו בשלו.

רמב"ן:

ד"ה וטעם אם לא שלח: על דעת רש"י שיקרב אל האלהים לישבע שלא שלח ידו בשל חבירו. והנכון שיקרב אל האלהים לישבע שנגנב כמו שהוא טוען, אם לא שלח הוא יד להשתמש לצרכו במלאכת רעהו, כי השולח יד בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין.

הכתב והקבלה:

והנה ממשמעות לשון המקרא יש הכרעה לרמב"ן ... כמו (בראשית כ"א) "השבעה לי אם תשקר ולניני" ... וכן (בראשית י"ד) "הרימותי ידי אל ה' אל עליון... אם מחוט ועד נעל ואת אקח מכל אשר לך". וכן (בראשית כ"ו כ"ח) "תהי נא אלה בינותינו... אל תעשה עמנו רעה", (במדבר י"ד) "חי אני נאום ה'... אם יראו את הארץ", (מלכים ב' ה') "חי ה' ... אם אקח" (ישעיה ה') "באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו", (במדבר י"ד כ"ח) "חי אני נאום ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם".