פרשת וארא
שנת תשי"ד
מכת דם
שמות פרק ז, פסוקים יד - כה
לקח טוב:
לפי ששפכו דמם של ישראל כמים נהפכו "לדם יאוריהם ונוזליהם בל ישתיון" (תהלים ע"ח מ"ד).
מדרש זה מתפרש ע"י שירו של נתן אלתרמן: שירי מכות מצרים (נכתבו בימי מלחמת העולם השניה, עת נתכו מכות מצרים על כל ארצות אירופה ומחוצה לה).
מתוך הפרק דם:
דולקים ריסי החי ושפתיהם שרב...
אבי, קורא הבן. בכורי, עונה האב.
סחרחר אני, אבי, סחרחר לא ממחול.
ניחר אני, אבי, ניחר אני כחול.
חבקני כביום שוד. סמכני עד אובד.
סמכני, אב, בנטף מים מן הכד.
בכורי, בכורי הבן. לדם היו המים.
כי דם טהור, בכורי, כי דם שופך כמים.
חשכו עמקי הבאר. אדמו עיני הבעיר,
כי דם היה בעיר ולא חרדה העיר.
| 1. |
הסבר, לאיזו שאלה כללית בעניין המכות עונה כאן המשורר בשיחה שבין הבן והאב? |

| 2. |
היכן נאמר רעיון זה ברש"י לפרשת בא? |
פסוק ט"ז
"שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה"
רש"י:
עד כה: עד הנה. ומדרשו: עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב"כה" (שמות י"א ד') "כה אמר ה': בחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים.
השווה לדבריו אלה:
בראשית כ"ב ה'
"וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה"
רש"י:
כלומר, דרך מועט למקום אשר לפנינו. ומדרש אגדה: אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום (בראשית ט"ו ה') "כה יהיה זרעך"!
יהושע י"ז י"ד
"וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה'"
רש"י:
ברכה שנאמרה לאברהם "כה יהיה זרעך" נתקיימה בי. ולפי פשוטו: "עד אשר עד כה ברכני" – עד אשר כך כאשר אתה רואה.

| 1. |
הסבר, מה הרעיון המסומל בדברי המדרש המובאים ברש"י למקומנו. |

| 2. |
מה ראה רש"י לדרוש מילת "כה" הרגילה כל כך במקרא דווקא בשלושה מקומות אלה – ולא הסתפק בפירושו כפשוטו? |
ועיין לדרשה מסוג זה: גיליון שמות תש"ט ג'1.
להבנת דרשות מסוג זה עיין: היינמן, דרכי האגדה, פרק י"ב: דרשת המילים, 124-122.
פסוק ט"ז
"וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה"
רמב"ן:
ד"ה והנה לא שמעת עד כה: בעבור שזאת מכה, ומעתה יחל להכותו, אמר לו כי רשעו גורם לו להביא עליו עונש שלא שמע למצוות בוראו...
|
מה התמיהה בפסוקנו שרצה הרמב"ן לישב? |