פרשת וילך
שנת תשכ"א
עזיבת ה' והעונש
דברים פרק לא, פסוקים טז - יח
פסוקים ט"ז-י"ח
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים"
|
השוה את פסוקינו (ט"ז-י"ח) לויקרא כ"ו כ"ז-מ"א וביחוד לשני הפסוקים האחרונים מ'-מ"א.
מה הקושי המשותף למקומנו ולמקום ההוא? |
פסוק ט"ז
"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה"
אור החיים:
קשה, וכי קימה היא לו, והלא ירידה והשפלה היא לו הזונה אחרי אלוהי נכר?
ואולי שיכוון לומר על דבר אומרו "וישמן ישורון ויבעט" והוא אומר "וקם העם" פירוש תהיה לו קימה בעולם בירושת הארץ ועושר וכבוד וישמן, ומזה יצא לו שיבעט...
| 1. |
בעל אור החיים מביא ראיה לפירושו הנ"ל מן הפסוקים הבאים בפרקנו. היכן הראיה? |
| 2. |
התוכל לפרש "וקם" זה באופן אחר על דרך הפשט? |
פסוק ט"ז
"אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ"
רש"י:
ד"ה נכר הארץ: גויי הארץ.
ר' וולף היידנהיים, הבנת המקרא (פירוש לרש"י):
רצה לומר, שאין 'נכר' תואר אל 'אלוהי', ...כי אם תואר אל הגוי יושב הארץ והוא הנקרא "נכר הארץ", וכמו שתאמר "כל בן נכר", "הסירו את אלוהי הנכר", ונפתח הכ"ף בעבור המקף.
|
הסבר, מדוע אין רש"י יכול לפרש ש"נכר" תואר ל"אלוהי"? |
פסוק ט"ז
"וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ"
העמק דבר:
...וגם ישיבת ארץ ישראל גרם לזה, כדאיתא במדרש שיר השירים רבה על הפסוק (ה' ג') "רחצתי את רגלי איככח אטנפם" שאמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:
"יודעת הייתי שאבק של אותו מקום משיאני לעבודה זרה".
| 1. |
הסבר, מה הפליאה בפסוקנו שרצה ליישב על ידי דבריו? |
| 2. |
מהו רעיון המדרש "שאבק אותו מקום" משיא לעבודה זרה? |
| 3. |
היכן מצינו רעיון זה בספר דברים? |
פסוק י"ז
"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי..."
רמב"ן:
איננו ודוי גמור, כענין "והתודו את עונם" (ויקרא כ"ו מ') אבל הוא הרהור וחרטה שיתחרטו על מעלם ויכירו כי אשמים הם.
|
מה הראיה לכך שגם פה וגם שם איננו ודוי גמור? |
פסוק י"ח
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי"
רמב"ן:
פעם אחרת! כי בעבור שהרהרו ישראל בלבם כי חטאו לאלוהים ועל כי אין אלוהים בקרבם מצאום הרעות האלה, היה ראוי לרוב חסדי ה' שיעזרם ויצילם, שכבר כפרו בעבודה זרה. וכענין שאמר (ירמיהו ב' ל"ה) "הנני נשפט אתך על אמרך לא חטאתי".
ולכך אמר, כי על כל הרעה הגדולה אשר עשו לבטוח בעבודה זרה, יסתיר עוד פנים מהם, לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמין ומצאום רעות רבו וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה, ויעמדו בהבטחת פני רחמיו (ויקרא כ"ו מ"ד) "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים", עד שיוסיפו על החרטה הנזכרת וידוי גמור ותשובה שלמה, כמו שנזכר למעלה (ל' פרק ב') "ושבת עד ה' אלוהיך וכו'".
| 1. |
מה הם הקשיים השונים שמיישב הרמב"ן בדבריו אלה? |
| 2. |
מה רצה להוכיח בעזרת ירמיהו ב' ל"ה? |
| 3. |
מה רצה להוכיח בעזרת דברים ל' ב'? |
| 4. |
לשם מה על הרמב"ן לפרש 'ואמר' – שהרהרו ישראל בלבם, הלא אין זו פעם ראשונה שבאה מילת "ואמר" במובן של הרהור הלב? |
| 5. |
יש אפשרות לטעון נגד פירוש הרמב"ן מלשון הכתוב.
מהי הטענה? |
פסוק י"ז
"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"
אברבנאל:
היה וידויים שבעבור שלא היו דבקים ואדוקים באלוהיהם אלוהי נכר הארץ אשר עבדו, לכן ימצאום הרעות האלה, לפי שעבדו העכו"ם שלא כראוי בשלמותה.
העמק דבר:
בשביל שהקב"ה מסתיר פנים ממנו ומראה בזה אשר לא חפץ בנו, ובעל כרחנו מוכרחים אנחנו לעבוד עבודה זרה, על כן כתיב (שופטים ג' י"ב) "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'" והוא בשביל שלא היה בכל השנים הללו אור הנבואה ורוח הקודש.
| 1. |
מה הקושי שרצו לישב - האם זה אותו קושי שמיישב הרמב"ן? |
| 2. |
מה ההבדל שבין שתי התשובות? |
| 3. |
מדוע הביא בעל העמק דבר את שופטים ג' י"ב - מה יש בפסוק זה כדי לתמוך בדבריו? |
פסוק י"ח
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא"
ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה ב':
ר' יעקב בשם ר' אחא אומר: מאי דכתיב (ישעיה ח') "וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו"?
אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר הקב"ה למשה "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא".
"וקויתי לו" – שאמר לו בסיני (=בתורה) (ל"א כ"א): "כי לא תשכח מפי זרעו".
| 1. |
הסבר את דברי המאמר הזה. |
| 2. |
כיצד מפרש המאמר את הקשר שבין פסוקינו י"ז-י"ח לבין הפסוקים הבאים י"ט-כ"ז?
שים לב לכך שפסוק י"ט נדרש בגמרא סנהדרין כ"א ע"ב:
אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". |