דיני צדק חברתי

פסוק ל"ב

"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן"

ספרא פ':

איזהו הידור? לא ישב במקומו, ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו.

הכתב והקבלה:

שרש 'הדר' לשד"ל בלשון הקודש קרוב עניינו לשורש 'הדר' בלשון ארמית, כי בארמית כשהוא בבנין קל ענינו חזרה לאחור, וכן בלשון הקודש הושאל להורות על מין ממיני היראה, אשר תפול על האדם פתאום ותשיבהו אחור מהפיק זממו.
הגע בעצמך שיגמור אדם בלבו להכות את אוהבו, וכשהוא בא להוציא מחשבתו אל הפועל, הוא נרתע לאחוריו ולא יוכל עשוהו, זהו הנקרא 'הדור'. הלא תראה (שמות כ"ג ג') "ודל לא תהדר בריבו" עניינו: כשיתן הדין שתקנוס ממון איש עני ודל, אל תבוא יראה בלבבך לאמור: "איך אחייב את זה שאין לו לחם לאכול?" וכן בהיפך (ויקרא י"ט ט"ו) "ולא תהדר פני גדול" – אל תהי נרתע לאחוריך מעשות בו משפט צדק, לאמור: איך אכלים אותו שהוא מגדולי הדור?" וכן (איכה ה' י"ג) "פני זקנים לא נהדרו" – לא נרתעו לאחוריהם כשבאו לסגף אנשים זקנים אשר הטבע עצמו ציוה לכל רואיהם: אל תגעו בהם.
ולהיות כי שורש "הדר" בהנחתו הראשונה לא יורה כי אם חזרה לאחור, לכן כתוב (ישעיה מ"ה ב') "אני לפניך אלך והדורים אישר". קרא "הדורים" הדרכים המעוקלים הנעשים על ההרים הרמים, שהולכים בהם מעט לצד ימין ואחר כך חוזרים לצד שמאל, וכן על זה הדרך מרוב טיפוס ההר, שאי אפשר לעלות עליו בדרך ישרה, והבטיח הקב"ה למשיחו לכורש, שלא יצטרך לאבד זמנו בדרכים המעוקלים האלה, אלא יעלה לראש ההר המשופע בדרך ישרה וקצרה; וזה משל נראה לאמר שיכבוש מלכים אדירים בעמל מועט.
והסתכל, כי לא על חינם אמרו (ברכות ל') על הפסוק (תהילים צ"ו ט') "השתחוו לה' בהדרת קדש", - אל תקרי "בהדרת קדש" אלא "בחרדת קדש" – כי אמנם גם ההדרה קרובה בענין אל החרדה, וגם שרש 'חרד' נגזר משורש 'הדר' – המורה חזרה לאחור. והסתכל איפוא ביושר קבלת חכמינו, איך דבריהם מיוסדים על אדני ידיעת מעמקי לשון הקודש על בוריה...

פסוק ל"ג

"וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ"

באור:

...פן תאמרו לנו ניתנה הארץ למורשה, ויקל בעיניכם הגר הגר אתכם, שאין לו חלק ונחלה בה, ותונו אותו בדברים להשפילו ולבזותו. וכן כל לשון "אונאה" שבמקרא על בעלי כח נגד חסרי כח, שמרויחים מחסרון החלש כנגדם, כמו (יחזקאל כ"ב) "יתום ואלמנה הונו בך", (שמות כ"ב) "וגר לא תונה ולא תלחצנו"...

העמק דבר:

...דאם הוא גר בארץ נכריה במקום שאתם גרים גם כן, הדבר מושכל שתאהבו אותו, כמנהג גרים שאוהבים זה את זה ותחושו לצערו כדי שלא יגיע לכם כאלה.

פסוק ל"ה

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"

הבאור (ר' נפתלי הירץ ויזל):

...ויראה בעיני כי כאן מדבר עם שרי הארץ, שהם המצדיקים המידות והמשקלות והאיפות שלא יעשו עול במשפט להגדיל או להקטין להעשיר יחידים במדינה וכיוצא...

ר' דוד הופמן, בפירושו לויקרא (כרך ב' עמוד מ"ה):

ויזל צודק באמרו, שהצו מכוון כאן אל השופטים והשלטון, שהם ישתמשו במדה ובמשקל בצדק ולא יבכרו את האחד על פני השני במשוא פנים.

פסוק ל"ה

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה"

רש"י, (עפ"י הספרא):

ד"ה לא תעשו עול במשפט: אם לדין, הרי כבר נאמר (ויקרא י"ט ט"ו) "לא תעשו עול במשפט", ומהו משפט השנוי כאן? היא המידה והמשקל והמשורה. מלמד, שהמודד נקרא דיין, שאם ישקר במידה, הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול ושנאוי ומשוקץ חרם ותועבה וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם.

ראב"ע:

ד"ה וטעם לא תעשו עול: בעבור הגר, כטעם "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו", (דברים א') וכן במידה, שלא תעשה מרמה במידת האמות, גם האמות משתנות, ויתכן להיות פירוש – כמשפט הידוע בארץ.

פסוק ל"ה

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה"

משך חכמה, (ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק):

יתכן דהכונה, דאף אם תדע שפלוני הקונה ממך גזל מאתך או חייב לך, לא תעשה לו עול במשקל, ליטול המגיע לך ממנו, אף שזהו במשפט, שעל פי דין מגיע לך המעות.

פסוק ל"ו

"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם"

בבא מציעא מט ע"ב:

...מה תלמוד לומר: "הין צדק" והלא הין בכלל איפה הוא? אלא שיהא הין שלך צדק ולאו שלך צדק. אמר אביי: ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב.