חוקים ומשפטים

ויקרא פרק יח

לטעמי דיני עריות עיין גיליון אחרי מות תש"ח ובייחוד תשי"ד.

פסוק א'

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר"

פסוק ב'

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"

פסוק ג'

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ"

פסוק ד'

"אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"

פסוק ה'

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'"

אופיים של פסוקים אלה שונה מאופי פסוקי ספר ויקרא עד לפרשה זו.
הסבר מהו השוני, ומה סיבת שוני זה.

המפרשים מחלקים את הפסוקים ב'-ה' לשלוש פסקאות: ב', ג', ד'-ה'.

הסבר את ההגיון שבחלוקה זו!

הסבר לפי זה את סדר המילים הלא רגיל שבפסוק ד':

את משפטי (מושא) תעשו (נשוא נושא)

ואת חוקותי (מושא) תשמרו (נשוא נושא)

שאלה קשה שאלה קשה ביותר