שבעת ימים יהיה תחת אמו

ויקרא פרק כב, כז

ר' נפתלי הרץ ויזל, באור:

למדו מכאן ששור בן יומו נקרא "שור" וכן כשב ועז, לרמוז שהם שלמים בצורתם בהיולדם, כמו שהן בזקנותם, ואין כן האדם, שהוא בתחילה עולל ויונק, בהיולדו בל ידע מה, עד יגדל וילמד ויעמול, כי בו נשמת חיים והכוח לבחור בטוב או ברע. ואם יזכה – ידמה באחריתו לבר אלקין. ועל זה תמה המשורר (תהלים ח') "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שהוא האב, שמתחילתו עולל ויונק גרוע משאר בעלי החיים ועליו תיתן עוז להפליא לעשות, וכל זה להראות שאינו מושל במעשה השם בעבור יתרון גופו על שאר בעלי החיים אלא בעבור כבוד נשמתו כשיבחר בטוב.

מה הקושי בפסוקנו המתבאר בדבריו?

בטעם מצווה זו נאמרו דעות שונות והנה מקצתן:

ויקרא רבה כ"ז:

אמר ר' ברכיה בן לוי: כתוב (משלי י"ב) "יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי". "יודע צדיק" – זה הקב"ה, שכתוב בתורתו "שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו", ו"רחמי רשעים אכזרי" – זה המן הרשע, דכתיב (אסתר ג') "להשמיד להרוג ולאבד".

תנחומא אמור י"ב:

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אומר: משל למלך שהיה נכנס למדינה והוציא כרוז ואמר: כל אכסניין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני מטרונה תחילה. כך אמר הקב"ה לישראל: בני! לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו השבת, שאין שבעה בלא שבת ואין מילה בלא שבת.
אמר ר' יצחק: משפט אדם ומשפט בהמה: משפט אדם (ויקרא י"ב) "וביום השמיני ימול" ומשפט בהמה (ויקרא כ"ב) "ומיום השמיני והלאה ירצה".

רמב"ם, מורה נבוכים, מאמר ג' פרק י"ט:

והיות המילה בשמיני, מפני שכל בעלי חיים כשיולד הוא חלוש מאד בתכלית לחותו, וכאילו הוא עדיין בבטן, עד סוף שבעה ימים, ואז ימנה מרואי אויר העולם. הלא תראה כי גם בבהמות שמר זה העניין "שבעת ימים יהיה עם אמו" כאילו קודם זה הוא נֶפֶל, ובן האדם – אחר שהשלים שבע ימול. והיה העניין קצוב ולא נתת דבריך לשעורין.

ספר החנוך:

משרשי המצווה מה שהקדמנו בעניין הקרבן על צד הפשט, כי בכוח הפעולה יתעורר האדם להכשיר מעשהו, ולכן נצטווה להיות פעולת הדברים שבהן הכשר המעשה שלמה בכל כוחו. ומשלמות הקרבן שיהיה מבן שמונת ימים והלאה, כי קודם לכן איננו ראוי לכל דבר, ולא יחמוד איש אותו לאכלה ולסחורה ולתשובה.

עקדת יצחק, שער נ"ט פרשת שמיני (ויקרא ח' ל"ה):

"ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה'". ... היה מהחכמה האלוקית לצוות לאהרן ולבניו תחילת בואם אל השרות האלוקי הנכבד והנורא, שימלאו להם שבעת ימי המילואים אשר ישמרו בהם את משמרת ה' להבין ולהשכיל... שלא יצאו מפתח אהל מועד, שישבו שתולים בבית ה' משוטטים בחצרותיו, והיא הערה גדולה להתבוננות במעשה בראשית אשר על ידו יכיר האדם גודל בוראו ועוצם חכמתו ותוקף יכולתו וגבורתו אשר כל זה מכריח אותו לאהבתו וליראתו.
... הנה התבאר מה שכיוונו אליו מעניין הזמן ("שבעת ימים") והכרחיותם, אשר על כל בעל דעת לשום עיניו על משמרתו וכמה תועיל ההשקפה באלו השבעיות לעורר נפשנו... כמו שעל ידו זירז כהני ה' להשכיל נפשם לפני מי הם באים לשרת, כי הוא בורא כל ויוצר כל ויודע כל... וכמה חויבו להפשיט בגדי חול אשר ישמשו בהם בדברים חיצוניים ולהחליף בגדי קודש לשמש בפנים, נקיים וטהורים...
וההשקפה הזאת היא הכרחית לכל בעל שכל לבוא לכלל שלמות, והוא ממש דוגמה "והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה", כי כמו שבעל חי זה אינו נכשר לקרבן עד שיעבור עליו מספר זה המיוחד של ימים, שהוא הקף שלם המוציאו מספק נפל, כן בעל שכל אינו ראוי לשמש עד שיעבור עליו הזמן הזה המוכן לעוררו ולזרזו.
והוא עצמו מה שאמר ר' יהושע בשם ר' לוי ועיין בתנחומא דלעיל... ראה שהמשיל ההראות אל פני המספר השלם הזה אל ההראות אל פני המטרונה... כי ההראות לפניה וההתבוננות בה ובחכמתה ובכל ענייניה מוצאיה ומבואיה ממה שירבה כבוד אל אדוניה... וכל זה הוא מלומד ומפורש מן העמידה והעיון אל מספר שבעת ימי בראשית. לזה אמר להם לישראל: "בני לא תקריבו לפני קרבן עד שיעבור עליו השבת", ונתן הטעם, שאין שבעה בלא שבת, לומר, שאף על פי שלא יבוא השבת בסופו, כמו שהיה בשבת בראשית, מכל מקום כיון שאין שבעה בלא שבת, יועילו לכוונת "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" כי הוא עדות החידוש הגמור.
ואמר "ואין מילה בלא שבת" כי אין מקום לעשות שום מצוה כתיקונה, כל שכן מילה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות, בלא הכרת השבת הזאת והראות פני המטרונה על הדרך הנזכר. אמנם בבא לפניה תחילה (=בבא השבת לפני עשיית המצווה) כאשר ימול ערלת לבבו ויכנע אל העבודה השלמה הכנעה טבעית ושכלית.
והוא הטעם שפתחה תורתנו הקדושה במעשה בראשית, כי הוא הפתח אשר בו יבואו צדיקים לעבדה ולשמרה.

מה ההבדל בין הדעות השונות הנ"ל בטעם מצווה זו?

לאיזו מן הדעות הנ"ל ניתן להביא סמך מלשון המקרא?

מהי הקרבה שרואה בעל העקדה בין פסוקנו לבין ויקרא ח' ל"ה?

מה משמעות "ההראות לפני המטרונה" לפי פירוש בעל העקדה?

מה הטעם שפתחה תורתנו בבריאת עולם – לפי דעת בעל העקדה – ומה עניין טעם בריאת העולם למצוות "שבעת ימים יהיה תחת אמו".

שאלה קשה שאלה קשה ביותר