פרשת במדבר
שנת תשכ"ב
הלויים
במדבר פרק ג, פסוקים א - יג
פסוק א'
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי"
סנהדרין י"ט:
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, שנאמר "ואלה תולדות אהרן ומשה" וסמיך ליה "ואלה שמות בני אהרן".
רש"י:
ד"ה ואלה תולדות אהרן ומשה: ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה, לפי שלימדן תורה. מלמד שכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו.
| 1. |
הסבר לפי זה מהי דרכו של רש"י בסגננו את דברי המקור? |
| 2. |
התוכל להביא עוד ראיות מדברי המקרא ומדברי חז"ל לרעיון זה? |
פסוק א'
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה"
בכור שור:
כלומר: הכהנים והלויים, ומונה בני אהרן תחילה, שהם כהנים, ואחר כך משה ושאר הלוים, דמשפחת העמרמי שהוא מונה בתוך הלויים (ג' כ"ז) זהו משה ובניו, שהרי לא היו לעמרם בנים אחרים כי אם משה ואהרן; ובני אהרן כבר נמנו בפני עצמם, כדכתיב (דברי הימים א', כ"ג י"ג) "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים", ובני משה לא נבדלו משאר הלויים.
שד"ל:
משה העמיד תולדות, אלא שלא רצה ה' להקדישם להיות כהנים ולא חלק להם שום גדולה ולהגיד שלא היה משה מבקש גדולה לעצמו.
רש"י:
ד"ה ואלה תולדות אהרן ומשה: ואינו מזכיר אלא בני אהרן ונקראו תולדות משה, לפי שלימדן תורה. מלמד שכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו.
|
הסבר מהו ההבדל בין שלושת הפרשנים ביישוב אותה קושייה? |
פסוק י"ב
"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם"
ר' יעקב צבי מקלנבורג, הכתב והקבלה:
ד"ה מתוך בני ישראל: מסיבת חורשי עון ובעלי מזימות שבבני ישראל לקחתי את הלויים תחת כל בכור, דמשחטאו ישראל בעגל ונטפלו הבכורים עמהם – נפסלו. (ווענן דער טרוילאזיגקיים ישראל'ס נעהמע איך די לויים אנשטאטט).
| 1. |
במה הוא סוטה מפשוטו של מקרא, והיכן במקרא מצא סעד לפירושו? |
| 2. |
מה הניעו לסטות מן הפירוש המקובל? |
1) פסוק ו'
ד"ה ושרתו אותו: ומהו השירות? "ושמרו את משמרתו". לפי ששמירת המקדש עליו, שלא יקרב זר, כמו שנאמר (במדבר י"ח א') "ואתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש" והלויים הללו מסייעים אותו, זוהי השירות. |
| א. |
מה קשה לו? איזו אי-הבנה רצה למנוע? |
| ב. |
מהו ההבדל בין כינוי משמרתו בפסוקנו לבין כינוי משמרתו שבדברים י"א א'? |
| ג. |
כיצד מפרש רש"י את הוי"ו של "ושמרו"? | |
2) פסוק ט'
ד"ה נתונים הם לו: לעזרה.
השווה: פרק ח' פסוק ט"ז:
ד"ה כי נתונים נתונים הם לי: נתונים למשה, נתונים לשיר. |

| ב. |
מה ראה רש"י שלא לפרש "נתונים נתונים" שבמקומנו ושבפרשת בהעלותך (ח' ט"ז) בפירוש אחד? |
|
3) פסוק ט'
ד"ה מאת בני ישראל: כמו מתוך בני ישראל (פסוק י"ג) כלומר: משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום, והוא נתנם לו, שנאמר (ח' י"ט) "ואתנה את הלויים נתונים וגו'". |
| ב. |
לדברי רש"י אלה מעיר שד"ל:
"והיא ראיה שאין בלח"ק מ"ם המורה על הפועל".
הסבר את דברי רש"י על פיו! | |
4) פסוק י'
ד"ה ואת אהרן ואת בניו תפקד: לשון פקידות ואינו לשון מנין.
השווה במדבר פרק א' פסוק נ':
ד"ה ואתה פקד את הלויים: כתרגומו "מני" לשון מנוי ושררה על דבר שהוא ממונה עליו כמו (בראשית מ"א) "ויפקד פקידים". |
| א. |
מה ראה רש"י לחזור על פירוש 'תפקד' ולא הסתפק במה שפירש א' נ'? |
| ב. |
למה מביא רש"י למקומנו גם את שלילת הפירוש הלא נכון לדעתו ("ואינו לשון מנין"), ולעיל בא' נ' הסתפק בהבאת פירושו הוא בלבד: לשון מנוי ושררה. |
|