לידת משה

פסוק א'

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי"

סוטה י"ב:

"וילך איש" - להיכן הלך? אמר ר' יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה; כיוון שגזר פרעה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" אמר (עמרם): "לשווא אנו עמלין". עמד וגירש את אשתו, ועמדו כולם וגירשו את נשותיהם.
אמרה לו בתו: "אבא, גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות! פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא! פרעה הרשע, ספק עצתו מתקיימת, ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק, וודאי גזרתך מתקיימת!"
עמד והחזיר אשתו - עמדו כולם והחזירו נשותיהם.

רש"י:

ד"ה ויקח את בת לוי: פרוש היה ממנה מפני גזרת פרעה, והחזירה ועשה בה ליקוחין שניים.

רמב"ן:

ד"ה וילך איש מבית לוי: רבותינו אמרו, שהלך אחר עצת בתו, ורבי אברהם (אבן עזרא) אמר, כי בערים רבות היו ישראל יושבים וזאת האשה היתה בעיר אחרת ומה צורך שיזכיר הכתוב בזה?
ועל דעתי בעבור שלא חשש לגזרת פרעה ולקח לו אשה להוליד ממנה בנים אמר הכתוב כך, בעבור כי כל מזדרז לעשות עניין חדש יאמר כן: (בראשית ל"ו כ"ב) "וילך ראובן וישכב את בלהה"; (הושע א' ג') "וילך ויקח את גמר בת דבלים"; (בראשית ל"ז) "לכו ונמכרנו לישמעאלים"; (ירמיה י"ח י"ח) "לכו ונכהו בלשון"; (ישעיה א') "לכו נא ונוכחה"; וכן זה נזדרז ויקח את בת לוי.
ולא הזכיר הכתוב שם האיש ולא שם אשתו אשר לקח, והיה זה בעבור כי יצטרך ליחסם ולהזכיר שמם, מי אביהם ואבי אביהם, עד אל לוי ועכשיו ירצה לקצר עד לידת המושיע, ואחרי כן ייחס גם שאר השבטים בעבורו בסדר השני. (=פרשת וארא).
ועל דרך הפשט, שהיה זה תחילת הנישואין, אין מוקדם ומאוחר בפרשה, כי היה זה קודם גזרת פרעה, וילדה את מרים ואהרן, ואחרי כן גזר פרעה "וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ותלד הבן הטוב הזה, ולא הזכיר הכתוב לידת אהרן ומרים, כי לא היה בלידתם חידוש דבר.
ועל דעת רבותינו הם ליקוחים שניים, שפירש ממנה מפני גזרת פרעה והחזירה בנבואת בתו...

פסוק ד'

"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"

"ותתצב אחותו מרחוק" – למה עמדה מרים "מרחוק"? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהיתה מרים מתנבאת ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל!" כיוון שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: "בתי, נתקיימה נבואתך", היינו דכתיב (שמות ט"ו כ') "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף" – אחות אהרן ולא אחות משה? אלא שאמרה נבואה זו כשהיא אחות אהרן ועדיין לא נולד משה.
כיוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה (כן הגרסה בסוטה י"ב: "עמד אביה" ולדעת מפרשי שמות רבה גרסת "עמד אביה" עיקר ולא כפי שכתוב בדפוס שמות רבה "עמדה אמה") וטפח לה על ראשה, אמר לה: "בתי היכן נבואתך?!"
והיינו דכתיב "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" – מה יהא בסוף נבואתה.