הרעב במצרים

ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף עמוד 133.

וסיפר אחרי זה (אחרי עניין שבעים הנפש) מה שעשה יוסף להרחיק אחיו מעבודת המלכים, כמו אמרו חז"ל (אבות פרק א' משנה ו') "אל תתודע לרשות". ומכל שכן בארץ ההיא, * כמו שידעתי אני.        

1.

הסבר מה הפעולות השונות המוזכרות בפרשתנו שעשה יעקב לאותה מטרה, שעליה מדבר ר' יוסף אבן כספי.

2.

יש אומרים שמטרתו הייתה לא רק להרחיקם מעבודת המלכים אלא להרחיקם גם מהתערב בעם הארץ. מה ראייתם? האם השיג מטרתו?

---------------------------------------------------------------------------------

 * עיין עלון ההדרכה.

פסוק ח'

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ"

ר' יוסף אבן כספי, מצרף לכסף:

למה אייחס לעצמי דבר שמעתי מזולתי, וחלילה לי בכל ספרי. ודע, כי זה מעט בעלותי טודילא, ויהי בדרך במלון ויפגשני זקן אחד מפרובנצא וישאלני פירוש זה הפסוק ולא השיבותיו חידוש.
ויאמר לי: "אני אתן לך מתת". דע, כי לא היה אומרו "כמה" בזה שאלה, רק דבר גוזמא, כטעם (תהלים ל"א כ') "מה רב טובך", (איוב ז' י"ט) "כמה לא תשעה ממני", והעד מה שהשיב לו...
והעניין בזה, כי כאשר ראה פרעה את יעקב כולו לבן, אמר: כמה רבים שני חייך! אז השיב לו יעקב: לא אדוני, אבל מעט המה, אמנם נשברתי, קדרתי ושיבה זורקה בי, כי היו רעים.
ואשיב לזקן: "לא אומר כי זה פירוש טוב, אבל אומר, כי זה אמר יעקב, או כיוון נותן התורה, טוב סחרך מסחר כסף".
אחרי כן שבתי אל ביתי ועיינתי בספרי התורה כמנהגי להגות בו יומם ולילה, ומצאתי שכן לימדוני אנשי כנסת הגדולה, ששמו עליו געיא*, שעניינו מטעם "יגעה שור" (איוב ו' ה'), כלומר שהוא קריאה, כטעם הגעיא אשר במילת (בראשית כ"ד) "אחותנו, את היי לאלפי רבבה" ורבים כן.

1.

מהו הקושי שרצה הזקן ליישב בעזרת פירושו למילת "כמה"?

2.

מדוע לא נראה פירושו לכתחילה לאבן כספי ("לא אומר שהוא פירוש טוב")?

3.

היש להביא סעד לפירושו של הזקן מן הפסוקים הבאים? שמואל ב' י"ט ל"ה "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי כִּי אֶעֱלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ" תהלים ע"ח מ' "כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן" איוב י"ג כ"ג "כַּמָּה לִי עֲו‍ֹנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי" איוב כ"א י"ז "כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם"

-----------------------------------------------------------------------------

* עיין עלון הדרכה.

פסוקים י"ג-כ"ז

בעל עקידת יצחק, שואל:

למה הוזכר בכאן כל העניין מחוק החמישית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (כ"א) וחוק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להיכתב בספרי נימוסי מצרים, לא בתורה האלוקית.

בנו יעקב, בפירושו לבראשית (בגרמנית) סובר שאפשר לענות לשאלה זו בחלקה על ידי השוואת פרקנו לפסוקים הבאים:

שמות פרק כ' פסוק ב'-

"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"

ויקרא פרק כ"ה פסוק כ"ג

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"

שם,פרק כ"ה פסוק מ"ב-

"כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"

שם, פרק כ"ה פסוק נ"ד-

"וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ"

ובחלקה על ידי השוואת פרקנו לפסוקים הבאים:

במדבר י"ח כ"ג-כ"ד-

"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"

דברים י' ח'-ט'-   

"בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ..."

הסבר מה הן תשובותיו

פסוק י"ג

"וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד"

הסבר, האין פסוקנו סותר לנאמר בפרשת מקץ פרק מ"א פסוק נ"ד: "וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"?

פסוק כ"א

"וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ"

רשב"ם:

ד"ה העביר אותו לערים: כמו שעשה סנחריב כדכתיב (מלכים ב' י"ח) "אל ארץ כארצכם", כדי שלא יטענו בה חזקה, איש איש בארצו לאחר המכירה.

העמק דבר:

ד"ה העביר אותו לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים אלא כל עיר יחדיו, כדי שלא יאבדו חברתם.

שד"ל:

ד"ה לערים:... ולפי פירוש רש"י ורשב"ם, היה לו לומר "מעיר לעיר", כי הפרש גדול יש בין שימוש אות ל' ושימות מילת "אל", ומעולם לא תמצא בתנ"ך מ-... ל-... אלא "מ-.... אל...." כמו (במדבר ל' ט"ו) "מיום אל יום". וכן שורש "עבר" לא תמצא בו אות "ל" (שופטים י"ב ג') "ואעברה אל בני עמון", (שמואל א' י"ד א') "ונעברה אל מצב פלישתים". כי אות "ל" לא תבוא אלא לעניין ההנאה והתועלת ומילת "אל" תבוא להורות שם המקום, כגון (דברים ל') "יעבור לנו אל עבר הים", (יהושע כ"ב י"ט) "עברו לכם אל ארץ אחוזתכם". מלות "לנו", "לכם", נופלות על בני אדם שלהנאתם תהייה ההעברה, ו"אל" נאמר על המקום שאליו תהייה ההעברה. ואומרו (במדבר כ"ז ח') "והעברתם את נחלתו לביתו", כי אין הנחלה עוברת ממקום למקום, רק הנאת אחותה תעבור מאיש לאיש. על כן לא ייתכן שיהיה פירוש "לערים" – מעיר אל עיר.
ועל כן נראה לי כדעת תלמידי עהערנרייך, כי מילת "לערים", היא מליצה בפני עצמה ובלתי קשורה עם "העביר", אך הוא על דרך (במדבר א' ג') "תפקדו אותם לצבאותם" (כ"ו י"ב) "בני שמעון למשפחותם", (יהושע ז' י"ד) "ונקרבתם בבוקר לשבטיכם", שעניינם חלוקה לצבאות, למשפחות לשבטים. אף כאן – חלוקים לערים – כלומר שלא הפריד בין הדבקים לבלתי הרחיק איש ממיודעיו ורעיו.
ומילת "העביר" קשורה עם "מקצה גבול מצרים עד קצהו" – העביר את העם מקצה אל קצה, אך בהעבירו אותם, לא לקחם אחד אחד, אבל לקחם אגודות אגודות...

(והשווה לכך דברי הרצל – מדינת היהודים, פרק "חבורות בני המקום" (אגודות הערים):

"אנשינו חבורות יצאו, למשפחותיהם ולידידיהם", וכן יומן הרצל כרך ראשון מיום 8 ביוני 1895!).

1.

מהו טווח פעולת יוסף, לפי דעת הרשב"ם, ומה טעמה, לפי העמק דבר?

2.

התוכל להביא נימוק ענייני לפירוש שד"ל, נוסף על נימוקו הלשוני?

פסוק י"ט

"קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ"

העמק דבר:

... כך היה רצונם שיקנה פרעה גם אותם לעבדים, והיו כמו עבדים כנענים שהאדון זן אותם ומפרנס אותם, והם עושים בשלו לדעתו ובלי חשבון המזונות.

ר' מאיר שמחה מדוינסק, משך חכמה:

ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאוד את קניין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה, והם יהיו קנוייים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.

1.

מה הם רמזי הכתוב לדבריו אלה?

2.

האין סתירה לדבריו מפסוק כ"ג: "הן קניתי אתכם היום"?

1) פסוק י"ג ד"ה ותלה: כמו ותלאה, לשון עייפות, כתרגומו, ודומה לו (משלי כ"ו) "כמתלהלה היורה זקים חצים ומות..."	ומקשים על רש"י זה: והלא "ותלה" מלשון ל.ה.ה ואילו ותלאה משרש ל.א.ה, ואיך יחברם רש"י יחד? ענה לשאלה!
2) פסוק י"ד ד"ה בשבר אשר הם שוברים: נותנים לו את הכסף.	מה קשה לרש"י?
3) פסוק י"ח ד"ה כי אם תם הכסף וגו': כי אם תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני.	א.  מה קשה לו? ב.  לפי בעל באר יצחק זהו אותי קושי שמיישבו רש"י גם בבראשית ל"ח י"ב ד"ה ויעל על גוזזי צאנו. מהו הקושי המשותף לפסוקנו ולפסוק ההוא?