פסוק ב'
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה
וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ"
ספרי בהעלותך י"א ו':
"ויראו בני האלוהים" - מה היו הדיינים עושים? היו אוחזים נשים מן השוק ומענים אותן. אם כך היו בני הדיינים עושים, קל וחומר לשאר הדיוטין.
רד"ק:
ד"ה ויראו בני האלוהים: בני השופטים והגדולים ומנהיגי המדינות, כי הם נקראו אלוהים, כמו (שמות כ"ב) "אלוהים לא תקלל" והדומים לו...
ד"ה את בנות האדם: בנות המון האדם החלושים, שלא היה להם כוח לעמוד כנגדם, וכאשר היו רואים בני הגדולים בנות העניים שהיו טובות, רוצה לומר יפות תואר ומראה, היו עושקים ולוקחים איזה מהם טובות מכל האנשים ואותן שישרו בעיניהם, הן פנויות או נשואות לבעל, כי מי שהיה גדול מחבירו עושק את חבירו ואין מציל מידם. ו"אדם" נאמר על הפחותים והחלושים שנאמר (תהילים מ"ט) "גם בני אדם גם בני איש", "בני- אדם" – הפחותים, "בני איש" – הגדולים.
שד"ל:
ד"ה בני האלוהים: ... נראה לי כי "בני האלוהים" הם קצת מבני קין, שהיו תועים בארץ, והיה טבעם קשה ורע כקין אביהם, ובני שת היו מיושבים בקיבוץ מדיני, והיו נקראים "בני אדם". וקצת מבני קין היו חזקים וגבוהי קומה מהם, והיו בני האדם מפחדים ונבהלים מהם, והיו קוראים להם "בני האלוהים" מפני גובהם ואימתם ופראותם (כי היושבים במדבר לחורב ביום וקרח בלילה הם בעלי קומה וכוח יותר מהשוכנים בחברת המדינה ומתנהגים בחכמה).
והנה מתחילה לא היו בני שת מתערבים בבני קין, אך ברוב הימים התחילו בני קין לחטוף להם מבנות אדם, וקצת מהן נשארו אצל בעליהן, וקצתן חזרו לבית אמן וילדו שם. ואז נולדו בקרב חברת בני האדם אנשים גבוהים וקשים ורעים יותר משאר בני שת, ומאז והלאה התחילה חברת האדם להתקלקל.
המלבי"ם:
ידוע ביקורת העמים הקדמונים, שהיו מאמינים בבני אלוהים חושקים את בנות האדם והיו מהבילים, כשאשה יפה תמצא חן בעיני אלוהים ויבואו אליהן וילדו להם. וסיפר שכפי מחשבת הדור ההוא והבליהם אמרו, שבני אלוהים רואים את בנות האדם שהן טובות וימצאו חן בעיניהם ויקחו להם נשים, שבאופן זה זנו הנשים מתחת בעליהן עם אנשים שההבילו עליהם, שהם בני אלוהים.
והגדות כאלה היו בימים האלה וגם אחרי כן, כי נודע שבכל סיפורי העמים הקדמונים יספרו שבימי קדם מלכו על מדינתם בני האלוהים שבאו משמים אל הארץ ונשאו נשים מבנות האדם, ומהם עמדו גיבורים ומושלים, כמו שיימצא בסיפורי מצרים וחינא ומלכות יוון מן האלוהיות וחצי אלוהות, שהלכו על ההרים הרמים ועל ארצם בימי קדם, והם נעשו להם אלילים, וסיפרו עליהם מעשים של רצח וניאוף וכל מידות רעות, עד שגם עובדיהם התדמו להם בתועבותיהם, כמו האלילה שעבודתה הייתה בניאוף, והאליל שעבדו אותו בזבחי אדם, והעבודות האלה עמדו עד אמצע מלכות הרומיים, וכל שכן היו בתוקפם בימי משה... לכן הודיע לנו משה רבנו ע"ה כי הנפילים האלה שהם הענקים והעריצים היו בימים האלה וגם אחרי כן, שאז נמצאו גיבורי כוח נוראים, שאמרו על עצמם שהם בני אלוהים שנפלו משמים, והעם התחילו לעבוד אותם. והם היו בני האלוהים שבאו אל בנות האדם וילדו להם, עד שגם הבנים היו נחשבים לאלילים. – אבל דע, שכל הסיפורים וההגדות האלה, שעליהם בנו כהני האליל כל ענייני העבודה זרה וסיפורי האלילים והמיתולוגיה, הוא הכל שקר וכזב, "היעשה לו אדם אלוהים והמה לא אלוהים?!" רק המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם, שכל גיבור שעמד בימים ההם או איש שעשה לו שם על ידי חכמתן היו מייחסים לו אלוהות ואומרים שנפל משמים, וזה היה שורש להשחתת האדם ולעבודה זרה ואמונת שווא והבל, אשר לכן ראה ה' לקצר ימי האדם, שיראו כי אדם המה ובני תמותה, ולא אלוהים המה.
בנו יעקב, (בפירושו הגדול לספר בראשית, בגרמנית):
ייתכן שהכינוי "בני אלוהים" מובנו כאן אירוני, כמו (תהילים ע"ח) "אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם – אכן כאדם תמותון...".
| 1. |
הסבר, מה הן הדיעות השונות בתפישת המושג "בני אלוהים". סדרן לקבוצות. |
| 2. |
מצא ראיה מלשון פסוקנו לכך, שבני האלוהים עשו חמס, כפי שהדבר מוסבר בספרי בהעלותך. |
