גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"שמות"

ב.

"ויוסף...במצרים" - שאלות ברש"י

ג.

"מלך חדש"

ד.

הפוליטיקה של פרעה

ה.

"נתחכמה לו" - שאלות ברש"י

ו.

"ועלה מן הארץ" - שאלות ברש"י

ז.

"למילדות העבריות"

ח.

"מדוע עשיתן"?

ט.

פינה דקדוקית - רק לחובבים

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שמות
שנת תש"ב

תחילת הספר

שמות פרק א

א.  "שמות"

פסוק א'

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"

רש"י:

אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר (ישעיה מ) "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" (שמות רבה).

רמב"ן:

כי הכתוב ירצה למנות עניין הגלות מעת רדתם למצרים, כי אז גלו בראש גולים, כאשר פירשתי, ולפיכך יחזור אל תחילת העניין שהוא מפסוק "וכל זרעו הביא אתו מצרימה" (בראשית מו ז), ושם כתוב אחריו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" וגו', ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן, כי אף על פי שהם שני ספרים, הסיפור מחובר בדברים באים זה אחר זה. וכאשר הזכיר בני יעקב קיצר בבני בניו וכל זרעו, והחזיר הכלל כאשר אמר שם (שם מ"ו כ"ז) "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים".
וכעניין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא, שהשלים דברי הימים (דה"ב ל"ו כ"ב כ"ג) "ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש" וגו', "כה אמר כורש מלך פרס" וגו', ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא (עזרא א א' ב') לחבר הסיפור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בניין הבית, והספר השני מעת הבניין. וכן הדבר בשני הספרים האלה בראשית ואלה שמות.
ורבי אברהם אמר כי בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון כי ראה יוסף לבניו בני שילשים, הזכיר כי גם אחיו ברדתם היו מעטים ופרו ורבו. ואיננו נכון. ורש"י כתב אף על פי שמנאן בחייהם, חזר ומנאן אחר מיתתן בשמותם, להודיע חיבתם, שנמשלו ככוכבים, שמוציאן במספר ומכניסן במספר, שנאמר "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" (ישעיה מ כו). ואלו דברי אגדה (שמות רבה א' ג'), והם דברים של אמת בעניין החיבוב שהקדוש ברוך הוא מחבבן וכופל שמותם תדיר, אבל קישור הפסוקים וחיבורם בוא"ו הוא כמו שפירשתי.

רשב"ם:

מפני שרוצה לפרש ולומר "ובני ישראל פרו וישרצו" וגו' הוצרך לכפול ולומר בבואם למצרים לא היו אלא שבעים ואחר מות דור ההוא פרו וישרצו.    

1.

מה קשה כאן?

2.

איך מתרצים את הקושי רש"י, רמב"ן ורשב"ם?

3.

מה ההבדל ביניהם?

4.

איך מתייחס הרמב"ן לדרש המובא ברש"י?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר